ביקורת ספרותית על מצוקה מאת מייקל קרייטון
ספר טוב

---

יש עכשיו די הרבה ספרים שעוסקים בנסיעה בזמן. הם מוגדרים 'מדע בדיוני' ועוסקים במסע לעבר, כי העתיד אינו מוכר לנו מספיק. הספר הזה לא התכוון לעסוק במסע בזמן, הוא נכתב כסיפור מתח ונראה שהיה עכשווי כשיצא, אבל הוא מוביל אותך לעבר, כמעט טוב יותר מסיפורים היסטוריים על עבר שאינו מוכר לסופר.

הסיפור עוסק בנערה - בת למשפחת רופאים מיוחסת, שנפטרה בבית חולים מדימום בעקבות הפלה מלאכותית, שעברה כנראה. איתרע מזלו של רופא ממוצא סיני, שעוסק גם בהפלות, ושמו עלה והוא הואשם ברצח. הסיפור כתוב באופן מעניין ומותח ומהווה דוגמה מצויינת לכתיבתו של קרייטון.
למה מסע בזמן? הספר יצא לאור ב 1968, לפני שהפכנו מכורים לסדרות של בית חולים (שלפחות אחת מהן נוצרה ע"י קרייטון, שהיה רופא במקצועו). מצב הרפואה אותו מתאר הספר נראה היום כל כך ארכאי ועתיק, שהוא ממש גורם לך לחשוב איך אנשים בשנות השישים נשארו בחיים אחרי היתקלות עם בתי חולים.

הנושא של הפלות מלאכותיות הוא נושא טעון וזירה לקרבות אידיאולוגיים בין מצדדים לשוללים בארה"ב (וגם אצלינו). קרייטון מנסה להביא את נימוקי הבעד והנגד - יחד עם מחשבות שונות על נושאי רפואה שונים, בנספחים קצרים בסוף הספר. חלקם מאלפים, על חלקם אבד כבר הכלח.
אז ככה: כספר מתח הוא מצויין, למרות נסיונו לתפוס מרובה ולדון בדי הרבה בעיות - גזענות ושנאת זרים, קשר השתיקה של רופאים, יחסי מין בגיל העשרה, הפלות מלאכותיות. לגבי התובנות הרפואיות - הרגשתי שמקומו על מדף 'רומנים היסטוריים'.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על מצוקה