ביקורת ספרותית על משה לנדוי - שופט - ביוגרפיה מאת מיכל שקד מאת מיכל שקד
ספר טוב

---

ספר קווזי משפטי.לעיתים גולש לניסוחים מסובכים והסברים שלא תמיד ברורים.
הספר נחלק במיבנה וגישה לשני חלקים ברורים:
- תולדות חייו של משה לנדוי עד להתמנותו כשופט בקום המדינה. הוא היה שופט קודם לכן.
- סוגיות משפטיות עיקריות בהם עסק השופט לנדאו, בפריזמה של הכותבת מיכל שקד.
החלק הראשון הוא בנאלי יחסית, הייתי אומר חסר לחלוחית בסך הכל ניתן לאמר תקופה זו, נחמדה, דמוקרטית וציונית.
משפחה שיצאה מהתופת בזמן, תוך השקעה בלימודי משפטים בלונדון.
גם החיים בארץ כעורך דין ואחר כך כשופט מתוארים בנגיעות אין בהםמשהו שירגש למרות שהתקופה מרגשת מאוד, והתפקידים שנטל לנדוי היו לא שגרתיים.
החלק השני הוא בעצם הצגות קווזי משפטיות של בעחות שונות. צריך הרבה כח לצלוח את הנושאים השונים.
ניכרת טביעת ידה של הכותבת מיכל שקד בניסוח וב"איזון" הנושאים.
למשל ביום קבורת אביב הובאו לקבורה ארבעים עובדים יהודיים של בתי הזיקוק שנרצחו על ידי פועלים ערבים. ניתן היה להפסיק כאן, אולם גברת שקד ניסתה ליצור משוואת דמים בין נרצחים ופעולות יהודיות לערביות ( ע 111). ממש מיותר ולא בטוח שהוא נכון.
ע 132 הוא דוגמה קלסית למשפט עורך דיני מסובך. לא הבנתי אם בסוף צריך להגיד כן אני מודה, או לא אשם.
היא לא מהססת ל"צבוע" התנהגות שאינה מוצאת חן בעיניה בביטוי חזק כמו ההתנהגות "השפלה" של עו"ד שפטל במשפט דמניוק ( ע 204), איני אוהב את שפטל והתנהגותו, אבל כאן מדובר בספר ואין מקום לחלוקות ציונים. ויש עוד .
מדוע לקרוא את הספר?
הסיפור והארועים המשפטיים המובאים מתארים את התפתחות תפיסת המשפט בארץ, החל מבגץ וכלה בחירות הפרט מול הכלל.בתקופת לנדאו למשל, אילנה דיין לא היתה זוכה בעירעור בעליון, מאז חל שינוי.
במשפט סומייל מוצגת הפטרוניות של שכבה שלטת על אחרים בדמות מר גרי ראש הצנזורה לסרטים ומחזות.
כך שלמרות יושנותו אני ממליץ לעיין בו ולקרוא קטעים נבחרים.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על משה לנדוי - שופט - ביוגרפיה מאת מיכל שקד