ביקורת ספרותית על אשת איש מאת שלי יחימוביץ'
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 10 ביולי, 2012
ע"י בלו-בלו


אנחנו חוששים מכל מני פורענויות שעלולות להגיע. מלחמה גרעינית. סתם מלחמה כוללת. מחסור בדלק, במזון. משוגע שיתפוס את השלטון ויהרוס את שרידי הדמוקרטיה שלנו. אנחנו חיים את הרגע וחוששים מרע עתידי. אולם, מה שמפחיד באמת הוא שפורענות היא לא צפויה, שלעיתים היא נמצאת ממש מתחת לאף, בביתנו שלנו. הרע הוא לאו דווקא מה שתארנו לעצמנו.

בספרה "אשת איש" מתארת שלי יחימוביץ פורענות כזו בדיוק. נוגה היא אישה נשואה, אמא לילד, ובהריון. את בעלה איציק הכירה כשהייתה בת שש. הוא מכיר את ילדותה כילדה מוכה, אחותו היא חברה טובה שלה, אמא שלו היא יותר מאמא בשבילה, היא האישה שנתנה לה חום אמהי כשאמא שלה לא היתה שם. ובכל זאת, איציק לא מכיר את נוגה, הוא פשוט התאהב בה בילדותו ומאז לא היה לאף אחת מקום בליבו.

אולם נוגה לא מאוהבת באיציק. היא אוהבת אותו, נוח לה איתו, אבל אינה מאוהבת. הוא יותר אח עבורה מאשר גבר מושך. היא מאוהבת במשפחה שלו ורוצה משפחה כזו לעצמה. איציק מאוהב בילדה ההירואית בת השש שסובלת מכות והתעללות נפשית ובכל זאת היא עליזה וצוהלת וממשיכה לזמזם מתוך "הואי חמש אפס" כשהיא נעולה מחוץ לבית. את האישה הזקוקה לעיתים לכתף תומכת הוא לא רואה.

כך הם מתחתנים מכל הסיבות הלא נכונות ומולידים את בנם בכורם. יש להם בית יפה, כסף, רמת חיים גבוהה. כל מה שזוג בורגני שואף אליו. האם הם מאושרים?
הסיפור מתואר בגוף ראשון, מנקודת מבטה של נוגה, אחרי שהפוענות כבר קרתה, בפלשבקים לאחור. נוגה של אחרי מתחבטת בשאלה הזו ואין לה תשובה. היא היתה מאושרת, וגם חסרת מנוחה ולא מסופקת מבלי שתהיה מודעת לכך.

ואז, (זה לא ספויילר, זה כתוב על גב הספר), בחודש החמישי להריונה מתאהבת נוגה בעופר, נגן קונטרבס שפגשה בקונצרט, נשוי ואב לבת. בערב הזה מתרסקת בבת אחת שגרת חיי הנישואים שלה והיא נסחפת לרומן עם עופר. מכאן ואילך משתנים חייה וחיי הסובבים אותה. נוגה, שרואה את עצמה כאדם ישר אמין וכן, בוגדת, משקרת בלי להניד עפעף, אפילו מזניחה את ילדיה, הכל בחסות ההתאהבות הזו.

את הספר קראתי בנשימה אחת, לא יכולתי להניח מהיד. הוא קולח, מרתק, וכל כך אמיתי וכן עד שיש תחושה שקוראים וידוי של מישהי ולא סיפורת. ודווקא בגלל כל זה הספר לא היה לי נעים לקריאה. כי הוא מטלטל, טורד מחשבה, אי אפשר להשאר אדישים אליו. הוא מעלה שאלות שאנחנו מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח. מהי אהבת אמת? האם מותר לנו לפרק את המשפחה בשביל אהבה חד פעמית כזו? האמנם מה שנראה לנו כאהבה הוא אכן אהבה ענקית וחיבור של נפשות תואמות, או סתם גאות של כמה הורמונים שתחלוף מאליה? ושאלת השאלות – איך אפשר לדעת שבן הזוג שלנו נאמן? שלנו זה לא יקרה?

יחימוביץ מתארת את ההתאהבות ה"אסורה" לא כמימוש של חלום אלא ככורח שנכפה על הגיבורה, אפילו כמחלת נפש. כאילו שאין שום בחירה ברומן כזה, רק כוח הרס השואב לתוכו את כולם ומכלה את כל הנקרה בדרכו, מותיר את הגיבורים המרוסקים ומדממים להתמודד בעצמם עם התוצאות.
אהבתי שיחימוביץ לא מנסה לתת הצדקה מוסרית לבגידה, או אפילו להסביר את המניעים הפסיכולוגיים שהובילו אליה. את זה היא משאירה לקורא. היא מתבוננת כמעט מהצד, ורק מצלמת את ההוריקן הזה כדי להזהיר אותנו, מודעת לחוסר התכלית שבאזהרה הזו. זה יכול לקרות לכל אחד, בכל רגע, ושום מאגר של קופסאות שימורים או תרופות לא יגן עלינו מהפורענות הזו.

22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בלו-בלו (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה עמיר - אני טוענת בעיקר שאין לנו שליטה על היצרים והתשוקות של בני הזוג שלנו. על שלנו אנחנו יכולים לפחות לנסות...לא כל משב רוח פתאומי יכול לערער אותנו מהיסוד, אבל סופת הוריקן יכולה, והיא לא בלתי מסתברת.
בלו-בלו (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה קוראת הכל. באמת שווה קריאה. גם אנילא התכוונתי לקרוא אותו, פשוט קיבלתי במתנה...
עמיר (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
לא ממש הבנתי את הרעיון של הפורענות. האם למעשה את טוענת שאין לנו שום שליטה על היצרים והתשוקות שלנו? האם כל משב רוח פתאומי יכול לערער מן היסוד את כל האמונות והערכים שלנו? סקירה מקסימה ומעוררת מחשבות.
קוראת הכל (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מקסימה, כרגיל, בלו-בלו ספר שבחיים לא היה עולה על דעתי לקרוא, למען האמת, נשמע לי פתאום מעניין..
בלו-בלו (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה יעל :-)
yaelhar (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
שאפו, בלו-בלו...
בלו-בלו (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
מיס פ., כל תגובה ראויה למה שכתבת קשורה לגילך...
מיס פ (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
מה זה רוצה לקוות? תאמיני! תחיי ע"פ זה! מה כבר יניע אותנו באמת בלי הלהט הזה בעולם?

***תגובות שמתייחסות לגיל שלי יתקבלו לא בברכה**
בלו-בלו (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה עולם! אני עדיין רוצה לקוות שאהבה אמיתית כוללת גם התאהבות ולא בהכרח חולפת...
עולם (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
אחלה ביקורת. התאהבות חולפת לרוב תוך שנתיים-שלוש. במקרה הטוב, נותרת אהבה. אם נותרת ידידות, גם זה לא רע. אם גם זה לא נשאר - כנראה צריך ללכת הלאה...
אפרתי (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
נחמה פורתא...
בלו-בלו (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה אפרתי... בספר הזה הכתיבה כנה ואמיתית וזה מחפה על חוסר בכשרון כתיבה. אבל באמת הספר השני שלה גרוע בהרבה.
אפרתי (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
בלו-בלו, הביקורת הרבה יותר טובה מהספר. אני לא אוהבת את הכתיבה שלה. אני מאוד מעריכה אותה כפוליטיקאית ואדם. אבל סופרת? לא משהו. נראה לי שהאמיתות והתובנות שבספר גרמו לך לאהוב אותו יותר משמגיע לו.
בלו-בלו (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
שיןשין, גם זה לא בטוח בשליטתנו...
בלו-בלו (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
כן, לצערי זה ככה. אין חיסון...
שין שין (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
אני מסכימה איתך, אלןו הסכנות המפחידות באמת, ולא שואה גרעינית שבמילא לא בשליטתנו.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
נכונה ההגדרה של מצב כזה כ"פורענות". ונכון גם שזה יכול לקרות לכל אחד, ואין חיסון...





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ