• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
להציל דגים מטביעה

להציל דגים מטביעה

מאת אמי טאן

הביקורת של ענת

תמונה של ענת
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
להציל דגים מטביעה

להציל דגים מטביעה

מאת אמי טאן

הביקורת של ענת

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של ענת
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2007
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
dandann33
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 18 שנים•1 דקות קריאה

הספר הזה שונה מיתר הספרים של אמי טאן, שעוסקים בעיקר בהבדלי תרבויות ובקשרים משפחתיים.
הספר הזה קליל יותר, משעשע לעתים ובהחלט נעים להעביר איתו את הזמן.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של ענת

ענת

ותיקהעורך
חברה מזה 19 שנים
102 ביקורות•4 נבחרות•226 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של ענת
ענת
ותיקהעורך
חברה באתר מזה 19 שנים
ביקורות102
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבלה226
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת45ספרות מקורית23מדע בדיוני ופנטזיה10

דיון על הביקורת

1 תגובה
a
adir•לפני 15 שנים

מה שהיה חמוד בעיני בו

הוא דווקא הליגלוג על התרבות והראיה המערבית , לעומת זו האסייאתית. ובמובן הזה הוא עדיין מתייחס, לדעתי, להבדלים בין תרבויות. יש המון דוגמאות משעשעות, אבל לא נהרוס למי שעוד לא קרא.
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של ענת

איילת השחר

איילת השחר

איריס בת יעל

ספר קטן - פשוטו כמשמעו - ולכן נוח לקחת אותו בתיק לכל מקום כדי לקרוא, וכדאי לקרוא אותו.
"איילת השחר" מתאר היבטים של המציאות הישראלית (בעיקר), דרך עיניו של אלוהים, באמצעות דיאלוגים עם אישה בשם תהילה... ואנחנו לא תמיד נראים כל כך טוב בעיניו. אולי משום שאנחנו באמת כאלה?
למרות הנושא הלא-פשוט, הספר כתוב בצורה צינית ומושחזת, שהופכת את הקריאה לקלה יותר מחד, ומעוררת מחשבה עלינו (כישראלים) מאידך.
בהחלט שווה למצוא כמה שעות פנויות - כאמור, ספר קטן - ולקרוא אותו.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ענת
מתחת לכיפה השקופה

מתחת לכיפה השקופה

סטיבן קינג

כבר ידעתי ספרים יותר מוצלחים של סטיבן קינג.
צריך להיות אמריקאי כדי להתחבר טוב יותר לחלק מהדמויות. הדמות של ביג ג'ים רני, למשל, מבוססת על אדם אמיתי - דיק צ'ייני... מי שלא חי ונושם את הפוליטיקה האמריקאית, לא יכול להבין את הניואנסים שבדמות (כנראה שבאמת היה לי פה כשל).
הרעיון לכשעצמו טוב - מה בעצם גרם לכיפה השקופה לכסות יום בהיר אחד עיירה שלמה, בדיוק בגבולותיה? היישום קצת ארוך מדי, אבל ניתן לצלוח את הקריאה בקלות יחסית, הודות לסגנון הכתיבה המוכר והידוע של קינג.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ענת
שאטר איילנד (עטיפת הסרט)

שאטר איילנד (עטיפת הסרט)

דניס ליהיין

לא ראיתי את הסרט, אבל כן קראתי את הספר (עם כריכת הסרט... זה מה שהיה על המדף בספריה, אז לקחתי; יש גבול גם לבררנות. חוץ מזה חשוב התוכן, לא הקנקן).
דניס ליהיין הוכיח שוב - מבחינתי - שהוא סופר גדול. "שאטר איילנד" הוא ספר מרתק, שמומלץ רק למי שלא הרס לעצמו את עלילה וראה כבר את הסרט.
מדובר ברומן מתח פסיכולוגי מרתק, תרתי משמע, שקשה להניח מהיד. לא מדובר בספר אימה, אבל האמת שנחשפת מעוררת חלחלה נפשית; לא מהסוג של מתקפת חייזרים או רוח רפאים זדונית, אלא יותר מהכיוון של פחד קמאי שאולי מקנן בכולנו... יותר מזה יהיה ספוילר וגם... לכו תקראו את הספר. מקסימום תחליטו שהוא לא היה לטעמכם. אלא אם אתם מראש לא בעניין של פסיכולוגיה, אז תוותרו.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ענת
מייסטרים דגולים

מייסטרים דגולים

תומס ברנהרד

אזהרה:
מדובר בפיסקה אחת ויחידה שמתמשכת על-פני 170 עמודים!
אין פרקים, אין מרווחים לנשימה, אין הפסקות.
פיסקה אחת א-ר-ו-כ-ה ומתמשכת, ולמען האמת גדושה בהכל מכל וכל (פילוסופיה, אמנות, חיים ומוות ו... זה רק על קצה המזלג), עם דמות ראשית - רגר - יוצאת דופן בהשקפותיה על העולם.
אז אם גם אתם חיים עם הפרעת קשב וריכוז, הרי שצפויה לכם חוויית קריאה מזוכיסטית להפליא; סבל מענג בצורה מעוותת להפליא.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ענת
מגנוס

מגנוס

סילבי ז'רמן

"מגנוס"... מה אפשר לכתוב על הספר?
אפשר לסכם במילה אחת, לאוהבי הביקורות הקצרות -
מטלטל!
ובהרחבה -
"מגנוס" מטלטל את הקורא מכל היבט אפשרי. והכוונה לספר, ולגיבור, הבוחר לשאת שם זה במהלך חלק מחייו. כך שיש טלטלה כפולה.
אם רק מאפשרים פתיחות מחשבתית, "מגנוס" (שניהם) משנים משהו בדרך המחשבה הרגילה. במיוחד מההיבט היהודי-נפגע-שואה. ולא משום שהספר מבטל/פוסל את הזווית הזו; להיפך. אבל הוא מציג גם זווית אחרת. זווית שצריך open mind כדי לעכל אותה נכון, לחשוב אותה כראוי ולאפשר לה לחדור למקומות הקוגניטיביים הראויים לה.
ולאורכו ולרוחבו, "מגנוס" (שניהם - כבר ציינתי?) מטלטל רגשית. קשה שלא להיטלטל ביחד עם הגיבור, אלא אם תופסים את עמדת הצופה הנייטרלי. ובמקרה של הספר הזה, זה אפשרי (כמו תמיד), אבל אז מאבדים משהו חיוני.

אני לא אוהבת להשתמש באמירה "ספר שחייבים לקרוא"... אין חובות מלבד בשיעורי ספרות.
אבל "מגנוס" הוא ספר שצריך לקרוא. בשביל עצמך. לא בגלל חובה כלשהי.
ולו רק משום שסילבי ז'רמן בראה דמות בלתי נשכחת, בתוך עלילה מהממת (מלשון shocking) כאשר הקיטועים הדוקומנטריים רק מדגישים את הצורך לעצור מדי פעם, לקרוא קטע כזה או אחר שנית ולהמשיך הלאה מתוך ידיעה, שעבורי זה ספר שעוד אחזור אליו בעתיד, ויותר מפעם אחת.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ענת
משהו קרה (1993)

משהו קרה (1993)

ג'וזף הלר

כשסיימתי לקרוא את "משהו קרה" הבנתי ש... משהו קרה!
ראוי לציין שהספר לחלוטין לא מתאים למי שמחפשים ספרים "נקיים" - הלר משתמש בשפה גסה ובוטה, שאומנם חיונית לעלילה (אם אפשר לקרוא למה שקורה בספר 'עלילה'), אבל בהחלט לא מתאימה לעדיני הנפש, רכי הנשמה וכאלה שלא יכולים להסתדר עם אהמ... נוכחות מרובה מדי של האיברים האינטימיים בספר שהם קוראים (כולל השימוש באיברים הללו).
אם מתגברים על המשוכה הזו, מי שהדבר מהווה משוכה עבורו, אפשר לצאת למסע אל תוך עולמו הפנימי של בוב סלוקום, גיבור הספר.
וזה מסע מפרך... כזה שמתואר ללא כחל ושרק, בלי לייפות את המחשבות, דעות, רגשות ושאר המרכיבים שיוצרים את עולמו הפנימי של האדם.
וכשקוראים את "משהו קרה", אפשר להתחלחל לעתים מהדמות של בוב סלוקום, אבל אם מסירים לרגע את המרחק שבין "האני הקורא" לבין "הדמות שבספר" ומאפשרים לכנות לבצבץ מגלים, שיש הרבה מאוד קווי דמיון בין אותה דמות פיקטיבית שברא ג'וזף הלר, לבין כל אחד ואחת מאיתנו - בתחומי חיים שונים, כמובן.
מה שעשויה להיות מחרידה היא, הכנות שבה הלר מגיש את הנושאים לקורא. אולי מצב של כנות יתר; חשיפת יתר.
זו הכתיבה המיוחדת כל כך, של סופר מוכשר להפליא, שיכולה "לשחק" כך עם הקורא. אם הקורא מוכן לשתף פעולה.
שווה לצאת למסע הזה, למרות התרגום המיושן קמעה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ענת
מקום לאהבה אחת

מקום לאהבה אחת

כלנית וסר-אוחיון

"בגלל" הספר הזה הלכתי לישון כמעט ב-6:00... לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו. הייתי חייבת לדעת איך הוא מסתיים.
שלושה סיפורים של שלוש נשים, שמסופרים כולם בגוף ראשון.
שלוש הנשים (נעמי, תמר וסשה) לא שייכות בדיוק למיינסטרים החברתי של המציאות הישראלית, וכל אחת מהן מספרת על החיים בשוליים מנקודת המבט שלה. וגם - כיצד כל אחת מהן רואה את השתיים האחרות, הן ביחס לעצמה והן ביחס לסביבה.
זהו ספר ביכורים של וסר-אוחיון, אך מדובר בספר בשל ובוגר. הפרקים קצרים וקלים לקריאה, בניגוד לעלילה; הניגוד הזה מטעה לפעמים. הוא לא ממש קל לעיכול - אבל שווה כל דקה של קריאה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ענת
נקמתה של מימי קווין

נקמתה של מימי קווין

שירלי קונראן

אני נהנית לקרוא רומנים הסטוריים, משום שלפעמים זו דרך מרתקת ללמוד קצת הסטוריה (תלוי עד כמה המחקר שערך המחבר היה יסודי) - השילוב בין עלילה בדויה לבין רקע הסטורי אמיתי מאפשר טעימה מ"פעם" בדרך שאינה מכבידה, לעומת ספרי עיון.
ולכן, הספר הזה משך את תשומת ליבי, מהיותו רומן הסטורי.
ויש בו את המוטיב הזה, בלי שום ספק - הרקע של התפתחות הבידור לקהל הרחב (תאטרון, קולנוע וכו') בתחילת-אמצע המאה ה-20.
אבל, לדעתי, עד כמה שהעלילה מבטיחה בהתחלה, אפשר היה לקצר את 579 העמודים של הספר ל-300 בערך. מ"רומן הסטורי" מתפתחת אופרת סבון דביקה ומעייפת, וכל הרקע ההסטורי הולך לאיבוד.
מצאתי את עצמי קוראת ותוהה "למי זה אכפת בכלל?"...
וזה כמעט מעצבן, משום שבבסיס יש פוטנציאל למשהו טוב, אבל הוא מתמוסס ככל שהעלילה מתארכת ונמתחת.
אמת היא, שאני אלרגית לאופרות סבון, ואולי מי שאוהב את הסגנון הזה יצליח גם להתחבר יותר לספר.
לדעתי מדובר בהחמצה אחת גדולה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ענת
משחק הדמים

משחק הדמים

דיויד מורל

טוב לדעת שהספר הזה הוא הבסיס לסרט "רמבו: משחק הדמים". זה המקום להתוודות - לא ראיתי ולו סרט אחד מסדרת הסרטים של "רמבו". ובהתחשב בספר, אין לי ספק שהעיבוד הוא עיבוד חופשי מאוד (גם לא הייתי רוצה לראות את סילבסטר סטאלון רץ בעירום מלא בכל מיני מקומות, אבל זו אני...).

"גיליתי" במקרה את הספר בספריה, וקפצתי על התגלית משום שאני אוהבת לקרוא את דיוויד מורל.
זה ספר הביכורים שלו. ראשון מבין רבים וטובים. וכבר כאן אפשר לראות בקלות את סוד הקסם של מורל.
בניגוד לספרים אחרים ששייכים לז'אנר, קשה לומר מיהו בעצם הגיבור של הספר. יש פה שניים. תרתי משמע.
מאבק המוחות הוא בין שני גיבורי מלחמה:
ויל טיסל, מפקד המשטרה המקומית שזכה בעיטור כבוד על פעולה במלחמת קוריאה, ומנגד ג'ון רמבו שזכה בעיטור כבוד בעת שלחם בווייטנם.
אבל יותר ממאבק מוחות, כמובן שמתנהל פה גם מאבק על החיים.
ונשאלת השאלה "למה?"... וגם "האם כל זה הכרחי?"
כדי לענות על השאלות הללו, צריך להכיר את טיסל ורמבו. משום שאם היה שם אחר שראוי לספר, הרי ש"משחק המניעים" מסביר הרבה יותר.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•ענת

ביקורות נוספות על "להציל דגים מטביעה"

להציל דגים מטביעה

להציל דגים מטביעה

אמי טאן

מהספר הזה פחדתי במיוחד, בעיקר לאור הביקורות השליליות שקראתי עליו כאן ובמקומות אחרים. הסיבה היחידה שקניתי אותו היתה שהוא היה המלצת הצוות ב'צומת ספרים', אז מזמן עוד בימי תמימותי.
כמו ספרים אחרים שקראתי לאחרונה, התבדיתי לטובה. 'להציל דגים מטביעה' שנון, מעניין, שונה ונכון. הוא מדבר על הצורה בה החיים של אנשים ממקומות ומעמדות אחרים בעולם שונים כ"כ, ועל כמה שהדבר יכול ליצור קצר ענק בתקשורת. אמנם הוא מאמץ את הסטריוטייפ של התייר האמריקני הגס והוולגרי, בחולצה הפרחונית והמשקפת, שמפריע למהלך החיים הנורמלי בכל אתר שאליו הוא מגיע, אבל - מצד שני - הוא צודק. נראה שכמה שלא נחוש סימפתיה כלפי שוכני הצד הנדכא של החיים והעולם, לא באמת נשתתף בצערם, בין אם נתחוב לידם שטר שמן ובין אם נסתפק בלתת להם הצצה לעולם נאור יותר; ובקיצור - האדם הלבן בא, מתערב, דורך, הורס, מציע פתרון לטווח קצר ומותיר אחריו שביל גוויות ופרצופים המומים.
למרות הביקורת העגמומית שלי, והביקורות השליליות של כמעט כל השאר - ספר שטוב לקרוא, שמעלה חיוך (גם אם מריר) ותובנות (גם אם פסימיות) ובכלל לא משעמם.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•עתליה
להציל דגים מטביעה

להציל דגים מטביעה

אמי טאן

שלא כהרגלי, הפסקתי לקרוא את הספר ממש אחרי ארבעים העמודים הראשונים (וגם קריאה זו הושלמה בקושי רב). הסיפור נשמע כל כך יפה ומרתק, ציפיתי לתיאורי טבע עוצרי נשימה וכתיבה מפורטת ומשובחת שמתארת את רגשותיהם של חבורת טיילים אמריקנים בלי כל קשר אחד לשני שאבדו בארץ זרה, בבורמה - ובמקום זאת, נתקלתי בסיפור המסופר ע"י רוח של מדריכת טיולים בשם ביבי צ'אן שמסקרת את הלוויתה. אמנם הסיפור נפתח בכתבה מרעישה אודות אובדנם של קב' תיירים בבורמה, אבל הסופרת גלשה לה אל חיים אחרים שלא קשורים לקבוצה או לרוח עצמה. צורת הכתיבה גם כן אינה מעוררת עניין ולצערי, זהו בזבוז של זמן.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נערה עם קעקוע דרקון
להציל דגים מטביעה

להציל דגים מטביעה

אמי טאן

סיימתי אותו רק בגלל שאני מכריחה את עצמי לסיים כל ספר שאני מתחילה.
עד אמצע הספר הייתי קוראת כל פעם עמודים אחדים, משתעממת ומניחה אותו עד הפעם הבאה. ההמשך מעט טוב יותר, אבל בהחלט לא עומד בהבטחה שהספר נותן על ידי שמו (שבמהלך הספר מוסבר לנו פשרו).
התרשמתי שהספר עתיר ידע, הכותבת לא חוסכת בתיאורים של מקומות, היסטוריה, פוליטיקה, דת, תרבות וכו', אך הספר כתוב בצורה יבשה וללא מתח שבהחלט היה יכול להיות לו מקום של כבוד בספר זה.
בסה"כ, אם אין ספרים אחרים בנמצא, בהחלט אפשר להעביר כמה שעות בקריאה על בורמה/מינאמר ועל חבורה של תיירים שבעקבות שרשרת מאורעות לא צפויים גורמת להם לחוות את בורמה האמיתית ולא המתויירת, ולנו - קצת יותר מודעות.

לפני 15 שנים•Lucky
להציל דגים מטביעה

להציל דגים מטביעה

אמי טאן

ספר מעולה מהדף הראשון ועד דף האחרון לא יכולתי לעזוב את הספר
בלעתי אותו בשקיקה בטעם של עוד ממליץ לכל מי שנזדמן בידו הספר
חויה שתיקח אותכם הרבה שנים אחורה

לפני 12 שנים•
★★★★★
•dandann33
להציל דגים מטביעה

להציל דגים מטביעה

אמי טאן

השליש הראשון של הספר היה משעמם, פשוט משעמם. אחרי שליש בערך התחיל להתרומם וחלק אחרון היה המעצבן ביותר בספר, הסיום שלו היה כל כך נדוש וכתוב רע שככל הנראה על ספריה האחרים של אמי טאן אוותר בינתיים.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
להציל דגים מטביעה

להציל דגים מטביעה

אמי טאן

אני אוהב לקרוא ספרים עם ערך מוסף כמו אירועים הסטוריים או ללמוד על ארצות אחרות.
התחלתי בקריאת הספר מיד בתום ביקורה של ביתי במיאנמר (הלא היא בורמה לשעבר) במשך חודש, לא העזתי לקרוא לפני כן. עקב הנסיעה קראתי הרבה חומר על מיאנמר.
למדתי על קבוצת המטיילים האמריקאית, על היחסים והדינמיקה ביניהם ותחושת העליונות של התייר הזר בכלל והאמריקאי בפרט כמו כן על החיים בבורמה עם השלטון הצבאי.
למדתי הן על סין והן על בורמה מבחינת הדתות, הפוליטיקה והכרתי מקומות.
אולם, חשתי שהספר כמו מסטיק, נמרח ונמתח יתר על המידה. ניתן היה לקצר את הספר ובמיוחד את חלקו השני מבלי לפגום באוירה, בתוכן וברוח הדברים.
הרעיון של כתיבה של המספרת וראיית האירועים לאחר מותו מצאה חן בעיני, אולם גם כאן ניתן היה לקצר את סיפור חייה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•דני
להציל דגים מטביעה

להציל דגים מטביעה

אמי טאן

כמו רוב הביקורות כאן התחלתי לקרוא מתוך ציפייה גדולה אחרי שהתקציר מאחורה נשמע מעניין ביותר.
התאכזבתי.
כתיבה לא מעניינת, לא זורמת, משעממת ביותר, עמוסה פרטים לא מעניינים ועד שהסיפור עצמו מתחיל לוקח יותר מדי זמן.
בהתחלה חשבתי לעזוב באמצע ולבסוף החלטתי לדלג פשוט על עמודים, דילגתי על פרקים שלמים אפילו עד הסוף. לא היה שווה את זה, חבל שלא הפסקתי באמצע.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•דנה קינן
להציל דגים מטביעה

להציל דגים מטביעה

אמי טאן

משעמם- אני בשליש הראשון וזה פשוט נורא.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•M
להציל דגים מטביעה

להציל דגים מטביעה

אמי טאן

גם אני הפסקתי לקרוא באמצע.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•הפילה
דירוג
5.0
לפני 12 שנים

“ספר מעולה מהדף הראשון ועד דף האחרון לא יכולתי לעזוב את הספר בלעתי אותו בשקיקה בטעם של עוד ממ”

9/11
ביקורות על להציל דגים מטביעה
הבאה
רוני pery
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
לפני 18 שנים

“הפסקתי לקרוא מחוסר ענין.”