ביקורת ספרותית על מגנוס מאת סילבי ז'רמן
ספר מעולה

---

"מגנוס"... מה אפשר לכתוב על הספר?
אפשר לסכם במילה אחת, לאוהבי הביקורות הקצרות -
מטלטל!
ובהרחבה -
"מגנוס" מטלטל את הקורא מכל היבט אפשרי. והכוונה לספר, ולגיבור, הבוחר לשאת שם זה במהלך חלק מחייו. כך שיש טלטלה כפולה.
אם רק מאפשרים פתיחות מחשבתית, "מגנוס" (שניהם) משנים משהו בדרך המחשבה הרגילה. במיוחד מההיבט היהודי-נפגע-שואה. ולא משום שהספר מבטל/פוסל את הזווית הזו; להיפך. אבל הוא מציג גם זווית אחרת. זווית שצריך open mind כדי לעכל אותה נכון, לחשוב אותה כראוי ולאפשר לה לחדור למקומות הקוגניטיביים הראויים לה.
ולאורכו ולרוחבו, "מגנוס" (שניהם - כבר ציינתי?) מטלטל רגשית. קשה שלא להיטלטל ביחד עם הגיבור, אלא אם תופסים את עמדת הצופה הנייטרלי. ובמקרה של הספר הזה, זה אפשרי (כמו תמיד), אבל אז מאבדים משהו חיוני.

אני לא אוהבת להשתמש באמירה "ספר שחייבים לקרוא"... אין חובות מלבד בשיעורי ספרות.
אבל "מגנוס" הוא ספר שצריך לקרוא. בשביל עצמך. לא בגלל חובה כלשהי.
ולו רק משום שסילבי ז'רמן בראה דמות בלתי נשכחת, בתוך עלילה מהממת (מלשון shocking) כאשר הקיטועים הדוקומנטריים רק מדגישים את הצורך לעצור מדי פעם, לקרוא קטע כזה או אחר שנית ולהמשיך הלאה מתוך ידיעה, שעבורי זה ספר שעוד אחזור אליו בעתיד, ויותר מפעם אחת.

» ביקורות נוספות של ענת
» ביקורות נוספות על מגנוס