זו אינה ביקורת ואינה מתימרת להיות. זו המלצה ונסיון לנתח את השפעת שירתה עלי, לצורך ההמלצה בלבד. אין לי הכישורים לנתח שירה, אך אולי יספיקו כישוריי לשכנע מי מכם להנות משירתה הנפלאה.
הקדמה, הפרטים לקוחים מתוך "טקסט":
"הסופרת והמשוררת הפינית אוה קרין קילפי נולדה בפברואר 1928. קילפי פרסמה יותר משלושים ספרים: שירה, רומנים, קובצי סיפורים קצרים, ספרי זיכרונות, מסות ותסכיתים. יצירותיה תורגמו לשפות רבות, וכיום היא אחת הסופרות הפיניות המפורסמות ביותר.
הפרפר חוצה את הכביש, אסופּה האוצרת את כל ספרי השירה של קילפי וכוללת גם את שיריה האחרונים, מתרגמה של אוה קילפי לעברית, המשורר רמי סערי, צירף לתרגומו מבוא והערות. הספר לוקח את קוראיו למסע קסום בטבע של הצפון הרחוק ומלמד אותם כמה דברים חשובים על העולם שהם חיים בו."
לפני כשנתיים נתקלתי באינטרנט בשיר של אוה קילפי, מה אומר? נפלתי! גם שדודה וגם ברשתה. מהר חיפשתי עוד שירים שלה ולבסוף לא יכולתי עוד להסתפק בפירורים ורצתי לקנות את ספרה. מאז אנו לא נפרדות ואני חוזרת פעם אחר פעם לפינלנד הקפואה למצוא את עצמי ביערותיה, בנופים הכפריים המושלגים, בתוכה של האישה הזו ששבתה אותי, את לבי ואת דמיוני.
אני אוהבת מילים, אני אוהבת להתעסק במילים, לקרוא פרוזה, או שירה, לפעמים לכתוב ולפעמים לחקור את מקורותיה של מילה עלומה.
לאוה קילפי יש מילים מופלאות, שיריה הם חגיגה למילה הכתובה. ובעזרת תרגומו הנהדר של רמי סערי, יכולתי גם אני להנות משזירתה את המילים לכדי משמעות שדיברה אלי.
שיריה, שכאילו נכתבו עבורי, ממרחק של קילומטרים רבים ושנים רבות, מדברים על החיים בראיה מפוכחת וריאליסטית, אהבה, אהבת הטבע, אהבת בעלי חיים, טבע האדם, בדידות, יחסים עם בני זוג, הורות ואפילו כיבוש(ע"י הרוסים את מחוז הולדתה).
הטקסטים המגוונים מדברים לכולם, אל לב הבודדים, אל רגשות המדוכאים, רומנטית למאוהבים, אל אוהבי הטבע, שירתה כמו שיקוי, תרופת פלאים ישירה ומפתיעה. לא הולכים לאיבוד בשירתה להיפך מוצאים חלק מהנפש, שם, אצלה.
קילפי היא משוררת בעלת קול בטוח וסגנון משלה. שיריה הם שיחה מאוד טבעית. המלים זורמות בקלות, מחשבותיה ורגשותיה באים לביטוי בלא גלישה לבכיינות או שתישמע כשקועה בעצמה.
הטון הוא בוגר להפליא ונשי מאד, מעמיד את הקורא במצב של נוחות שבאה עם היכרות אינטימית. היא לוקחת את הקורא ברצון לחייה, היא זו שמחזיקה את הנר שיאיר את הדרך והקורא הולך אחריה בידיעה שימצא מחוזות חדשים ובכל זאת מוכרים יש לה דרך ייחודית לראות את העולם, משהו שגורם לי לרצות לחזור ולקרוא את השירים שוב ושוב.
מילה על המשורר והמתרגם רמי סערי, לבד מהיותו משורר בחסד, לאיש יש כשרון מדהים לשפות, וחיבור משלו למילים, הוא מתרגם פרוזה ושירה בכשרון שווה לאלה המתורגמים על ידו. המלצתי היא לרוץ לקרוא כל דבר הנקשר בשמו.
לסיכום משוררת מופלאה, עם היכולת לראות את החיים ולנתחם באופן מעמיק ומיוחד, ולוואי והצלחתי לשכנע רק אחד/אחת מכם להצטרף אלי למסע של קילפי. ממליצה בכל לב.
שני שירים שכבר העליתי בפורומים:
תַּגִידִי מִיָּד אִם אֲנִי מַפְרִיעַ,
הוּא אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַס מִבַּעַד לַדֶּלֶת,
וַאֲנִי תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק.
אַתָּה לא סְתָם מַפְרִיעַ,
הֵשַׁבְתִּי לוֹ,
אַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיוּמִי.
בָּרוּךְ הַבָּא.
"זה זמן רב שאני זהירה שואלת:
הזה הגבר שאלהים שלח?
כעת אני שואלת גם:
האם זה האדם שאני רוצה
לפתוח למענו את שער בדידותי
כדי שיבוא אל תוך יערי,
שיפריע את האי-סדר הטבעי
שצימח בו לאטו,
שיראה את צמחיו המוגנים,
את ציפוריו הרגישות לאור,
שישאיר את עקבותיו במשעולי הביצתי,
שישתרע על עשבו,
יותיר את תמונת- המלאך שלו
על ערמת השלג של תוך תוכי."
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
