ביקורת ספרותית על אמא, שמש ומולדת - סיפורים מאת יצחק קרונזון
ספר מעולה

---

ספרון חמוד, וסיפורים קצרים ומצחיקים.
אכן שכונת גאולה היתה שכונה מצחיקה, ובעיקר האנשים שחיו בה.
קודם כל כמו שכתב קודמי, זהו ספר לילידי שנות ה50, 60, 70.
אנשים שהכירו את הדברים עליהם מספר קרונזון:: מוכר הקרח
מוכר הנפט בחורף, הקונדטוריה ברח׳ גאולה, בריכת השחיה ברחוב
הפועל, ועוד.
שנות ה60 וה70, נודעו כשנים ׳רזות׳ עם ישראל חי הצינעה, ולנו הילדים
לא היו צעצועים ובילויים כמו לילדים בימינו או אפילו בשנות ה80-90.
הבדל עצום היה גם באמצעי התקשורת של אז- טלפון לכל שתי משפחות
ואפיל פחות, אני זוכר אין סוף סכסוכים, תורו של מי לדבר בטלפון!
הבדל נוסף, הטלביזיה נכנסה רק לאחר מלחמת ששת הימים, ועד אז
היו מעט מאוד טלביזיות בבתי השכנים, בתקופתו של קרונזון לא היו כלל!
גם מכוניות כמעט ולא היו, שלא נדבר על כבישים ומדרכות,
ברחוב רש״י נסלל הכביש רק באמצע שנות ה60, ועד אז, אנחנו הילדים
שיחקנו על רצועת חול, עפר כבוש.
הייתה זאת תקופה של תום ואנרגיות חיוביות, אנשים עבדו בעבודות יצרניות,
רב האוכלוסיה היו פועלים שעבדו במפעלים שבעיר חיפה, ובמפרץ, אנשים חיו
בצינעה, ולא באו בדרישות כל יום שני וחמישי לדיור, לתוספות שכר, ולכל מיני הטבות
למיניהם,
אני חושב שאנשים חיפשו יותר ביטחון אישי להם ולמשפחתם, ולגמור ללקק את הפצעים
של המלחמות הגדולות, והפצעים הפתוחים שהשאיר משפט אייכמן, בבשר הניצולים, קרוביהם
והישראלים שלא ידעו את השואה, וזו פרצה לחייהם בצורה כל כך אלימה עם פתיחת המשפט
ותוצאותיו וגלי ההלם שהוא גרם לציבור לאחריו.
ספר נהדר להעביר ערב בכיף.

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על אמא, שמש ומולדת - סיפורים