הביקורת נכתבה ביום שלישי, 3 באפריל, 2012
ע"י Shlomit RY
ע"י Shlomit RY
קראתי את הספר המוזר הזה דיי מהר.
וזה לכשעצמו אומר משהו עליו.
בהתחלה לקחתי אותו ליד מתוך סקרנות, כי אני מכירה מישהו ממשפחתה של הסופרת.
אחר כך, כשהתחלתי לקרוא אותו היה לי קשה.
איכשהו ההתחלה הרגישה לי ככתיבה בנאלית.
אבל אז קרה משהו מוזר.
התחלתי להרגיש סיחרור!
הספר התחיל לסחרר אותי ולתת לי הרגשה קשה של סחרחורת.
כל הקטע האמצעי של הספר עשוי כך שהקורא נשאב אל תוך תחושת הסיחרור שחווה הגיבורה בעיקר.
ואז.. ואז הסוף המאכזב. כמו סיפור בלי קטרזיס.
מתסכל כמו משחק מקדים בלי אורגזמה. כמו הצגה של בעיה בלי פתרון.
הטעם של הסוף התפל משהו נותר לי עוד כמה שעות עד שפתאום הבזיקה בי מחשבה:
דווקא התיסכול הזה מבטא יותר מכל את מצב התקיעות שמתאר הסיפור.
הסיפור - על רומן בנאלי בין גרושה לנשוי - מסופר בדרך שעושה לקורא להרגיש את הסיחרור ואת התקיעות.
כי כמובן שסיפור כזה רק מוביל רק ל.. או פיצוץ גדול או תקיעות. וזו באמת ההרגשה שנשארת בסוף. תקיעות.
אולי לא ספר "גדול" אבל בהחלט מעניין! שווה קריאה.
יש לציין שזהו סיפרה הראשון והאחרון שכן היא נפטרה זמן קצר טרם ראה ספרה אור.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
