ביקורת ספרותית על ירח מלא במרס מאת ולריו מאסימו מנפרדי
ספר לא משהו

---

ספר בעייתי הנופל בין הכסאות.
הספר מתאר את רצח יוליוס קיסר כאילו זו בעיה בלשית עיתונאית.
הספר בנוי מפרקים קצרים בחלוקה לתחומי מרחב גאוגרפי וזמן דבר שמעצבן גם בקריאה של רומנים ובלשים.
בספר מופיעות כעשרים!! דמויות היסטוריות אמיתיות, כמו קאטו, אנטוני טיטוס ועוד הרבה דמויות משניות, זאת בנוסף לשש דמויות פיקטיביות.
מה שמתקבל הוא סלט.לא טעים וקשה לעיכול.
מתווספת לזה נוקדנות של היסטוריון שבדרך כלל אינו רוצה לאבד שום פרט ואז העסק מסתבך.
על הנושא יש הרבה ספרים, החל משייקספיר הטוב( יוליוס קיסר, קיסר וקליאופטרה)וכלה ברומנים מצויינים על קאטו,החיים ברומא לפני השינוי הארכיטקטוני , וכלה בניתוחים היסטוריים של מהות הסכסוך עם יוליוס קיסר המצביעים על בעיית רפובליקה מול רודנות.
כל ספר מתמקד במספר דמויות מצומצם ובמרחב זמן, וגאוגרפיה מוגבלים.
הספר הזה לצערי,הוגדר כבר בעבר על ידי חכמינו בבחינת "תפשת מרובה לא תפשת".
המסקנה:
לא כל היסטוריון יכול להיות סופר, ולא כל סופר הוא היטוריון.
במחשבה שניה אולי זה במקורו תשריט לטלוויזיה שממילא חורכת את שכלנו ובמרבית המקרים איננו זוכרים הרבה כשהמסך כבה( אם כבה אצל חלק מהאנשים).

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על ירח מלא במרס