ביקורת ספרותית על אנה קארנינה (מקוצר) מאת ל.נ. טולסטוי
ספר מעולה

---

מקריאת ספרים אחרים שלו, כבר כתבתי כאן את דעתי, שאין על טולסטוי. היום, לאחר שסיימתי את 2 הכרכים של אנה קרנינה, דעתי מתחזקת שאני לא נתקלתי בגאון ספרותי כזה וספק אם אתקל. מי שמתאר את הספר כסיפורה של אנה מתייחס באופן שטחי לספר. אנה היא דמות אחת מיני רבות ולא החשובה שבהן, וכנ"ל ורונסקי. לדעתי גיבור הספר הוא לווין, שדרך השקפותיו, לבטיו ועולמו הפנימי הסוער ניתן ללמוד על עולמו הפנימי של הגאון שהמציא אותו. ייחודו של טולסטוי בדיוק ובתלת מימדיות בהם הוא מצייר את דמויותיו, כמו צייר שמצייר על פי צילום. לקורא נדמה שעוד דקה יפרצו הדמויות החוצה מהספר לחיות את חייהן האמיתיים. האוניברסליות של תאוריו- האספה הפוליטית, הלידה, משרד עורך הדין, הרופא, הביורוקרטיה, דת, מיסטיקה, מלחמות, יחסים בין בני זוג, יחסים בין הורים לילדים, ניאוף, אהבה, גירושין, שנאה, קנאה, צרות אופקים, צביעות, נדיבות, הקרבה, חסכנות, פזרנות, טוב לב, אפילו תחושותיו של כלב או סוס, ובעצם כל רגש או סיטואציה מחיי היום-יום שאפשר להעלות על הדעת, מתוארים בטבעיות כאילו מדובר בימינו אנו ולא ב1877. מעבר לכשרונו הענק כמספר, טולסטוי דואג להעביר אל הקורא את הפילוסופיה והלכי הרוח שלו עצמו. אם היו שואלים אותי את מי הייתי רוצה לפגוש על כוס קפה, תשובתי היתה - את הסופר לב טולסטוי.

» ביקורות נוספות של קוראת
» ביקורות נוספות על אנה קארנינה (מקוצר)