ביקורת ספרותית על עין החתול - תרגום חדש מאת מרגרט אטווד
ספר מעולה

---

"קורדליה מביאה מראה לבית הספר. זאת מראת כיס, מאלה הסגלגלות, הקטנות והפשוטות ללא מסגרת. היא שולפת אותה מכיסה, מחזיקה אותה מולי ואומרת: "תסתכלי על עצמך! פשוט תסתכלי! הקול שלה מלא גועל, כאילו נמאס לה, כאילו הפרצוף שלי, לגמרי בכוחות עצמו, זמם מזימות, הלך צעד אחד רחוק מדי. אני מביטה במראה אך איני רואה דבר יוצא מגדר הרגיל. זה סתם הפרצוף שלי, עם הכתמים הכהים על השפתיים במקומות שבהם נשכתי וקילפתי את העור" (עמ' 191}.


זוהי תמציתו של עלילת הספר .התעללות חברתית ,נפשית ופיזית המתרקמת בין ארבע חברות בגיל בית ספר יסודי ,כאשר בדר"כ הנפגעת היא רק ילדה אחת -גיבורת הסיפור ,אם כי לפעמיים התפקידים מתחלפים ,אבל לא לגבי מנהיגת החבורה - קורדיליה .

מרגרט אטווד מתארת בכישרון רב ובדיוק מצמרר את ילדותה של איילין גיבורת הספר,{אשר בחלקו הנו מבוסס על חייה הפרטיים שלה-לאחר שקראתי אודותיה }ילדה אחת בקנדה, בזמן מלחמת העולם השנייה הנודדת עם משפחתה בעקבות מקצועו של אביה כחוקר חרקים- אנטמולוג‏,אמה המסייעת לצידו ואחיה התאום -סטיבן.חיי הנדודים האלה מאופיינים בארגזי מסעות,שקי -שינה באוהלים ובעוני חומרי לא קטן אבל באושר לגדול תחת ובצידו של הטבע .

איילין -ילדת טבע קשת -יום אבל חופשיה ומאושרת,היא אינה מכירה את עולם הבנות כיוון ומעולם לא הייתה בחברתן.החבר הקרוב ביותר היה אחיה התאום,בנים וחברתם עשו לה רק טוב, היא הבינה את שפתם וקודי- התנהגותם .
כשהמשפחה מחליטה להשתקע בטורנטו בעקבות עבודתו של האב, היא מתוודעת לבנות גילה .מכיוון והיא מרגישה "מפגרת" מהן מבחינת התפתחות חברתית ,היא עושה הכל כדי לרצות אותן כיחידים ובתוך קבוצת הבנות הקטנה והחברתית הזאת .גם במחיר מסכת התעללויות כלפיה המתבטאת במילים ,משפטים קשים
ומעליבים ועונשים פיזיים מצד החברות.

התעללות היא לצורך התעללות-ומקורותיה מסתברים מתוך משפחות החברות אשר משדרות בשתיקה או בהתנהגותן לבנותיהן כדוגמא - כי הילדה ומשפחתה הנם כופרים כיוון ואינם הולכים לכנסייה ,ומתוך כך צריך "ליישר " את הילדה "ולעלותה" לדרך הנכונה. במסכת התעללות היומיומית הזאת איליין אינה משתפת איש ממשפחתה ,אם כי הוריה מודעים לכך ואף אומרים או מנחים אותה בעדינות "לא להיות רכרוכית ,ולחפש חברת בנות אחרת ",אבל היא ממאנת להפנים זאת ומכחישה בפניהם את מצבה ומצוקותיה .תהליך שמביא אותה לבסוף למצבי קיצון מבחינה נפשית פיזית .

בהתבגרותה איליין הופכת לציירת מפורסמת כאשר מתוך ציוריה נשקפים הדמויות המייסרות והמיוסרות של חברותיה ובני משפחתם-עד להצגתן במצבי גיחוך ועליבות .זאת הדרך שלה לנקום בהן ובבני משפחותיהן .אולם איליין ברגעי המשבר בחייה האישיים היא תמיד חוזרת לתחושת חוסר האונים של הילדה ההיא בת ה-תשע .הפגיעות הזאת ,הפצעים הללו ,לא נעלמו ולא נעלמים מעולמה.

במהלך קריאת הספר נושא ההצקות והתעללויות עלה מתוך השכחה האישית שלי את התקופה שבה שתי בנותי,כל אחת בנפרד ,בתקופה אחרת ובסיטואציה אחרת -סבלו אף הן מהתעללויות בכיתה ובבית הספר עד למצבים שסירבו ללכת ללמוד .אני עוד זוכרת שאמרתי לאחת מבנותיי את אותן המילים "שלא תהא רכרוכית ושלא תתכופפי מולן" .התקופות ההן היו קשות וצריך היה סבלנות של ברזל ,ויד על הדופק מצידי כדי לשמור עליהן שלא תפגענה {וזאת כשאת עוד אמא עובדת ב"פול טיים" וקשה}.


ילדים אכזריים,ילדות אכזריות עוד יותר. זה היה ,זה ישנו ואולי זה לתמיד,כי ככה אנחנו בני האדם כמו החיות.

הספר הזה הנו הוצאה מחודשת בתרגומה הנפלא השוטף והמרתק של יעל אכמון. אהבתי את כריכת הספר -היא מבטאת את תום הילדות על הרקע השחור של עלילת הסיפור .אם כי אני אישית הייתי "שמה " על העטיפה דמות ילדה המבטאת רשעות כדמותה של קורדיליה בסיפור .

מה עשה לי הספר ?ראשית "גליתי" את אטווד הסופרת ,
שנית -הבנתי שרוע תקופת -הילדות ,הילדים והילדות לא עובר מהעולם .ומעבר לחויות הקריאה הספרותית המהנה והסוחפת הזאת , כל הורה אכפתי ומודע צריך לקרוא את הספר הזה כדי לשמור על ילדיו .

נ.ב. -לא התייחסתי לנושא הפמיניזם שמתקיים בספר כי לדעתי הוא שולי .בביקורת של אחת מהקוראות בסימניה היא ציינה כי לדעתה הספר פמיניסטי מדי .איני חושבת כך למרות שאטווד ידועה כסופרת פמיניסטית ,הנושא הזה בספר הזה שולי ולא במהות הספר .

.

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על עין החתול - תרגום חדש