ביקורת ספרותית על לא הגעתי לליטאני - יומן אישי לבנון 2006 מאת יהונתן כהן
ספר מעולה

---

ספר מרתק!
יונתן כהן, מפקד טנק במקצועו, לחם בקרבות מלחמת לבנון השנייה, עבר תהפוכות וניסים בקרב (חייו ניצלו לפחות ארבע פעמים), עד שנפצע.
ספר טוב ואמיתי, יומן אישי של חייל מפקד ולוחם שריון צעיר.
הספר מתאר בעיקר קרב אחד קשה וארור במלחמת לבנון השנייה - הקרב על הסלוקי בכניסה הקרקעית שלפני סיום הלחימה והפסקת האש.
בשפה פשוטה וברורה מתאר הכותב בדיוק מדהים את הסיטואציות ההרגשות והתחושות שיש בקרב ומחוצה לו. ומספק הצצה נדירה לחוויות העוברות על לוחם ואיש צוות טנק בקרב ותחת אש.
בנוסף מתוארים גם הרגעים שהמשפחה והחברים עוברים מרגע שנודע להם על הפציעה.

מומלץ ביותר, גם להסתכל על המלחמה בעיניים של לוחם צעיר שעבר אותה במצבים לא קלים ועם תוצאות כואבות, גם להכיר את הנוער והדור הצעיר והנפלא שנותן את הכל (פשוטו כמשמעו) כדי שכולנו נוכל לחיות כאן בארץ הזו.

הספר מסיים בתאור ההתאוששות של יהונתן, שנפצע קשה באותו קרב, והקושי הרב בהתמודדות עם נפילתם של חבריו לפלוגה בקרב.

בולט במיוחד תיאור הכשלים באותו קרב ידוע על הסלוקי: כל אותם עקרונות שלימדו מפקדים בכירים בקורסי המפקדים והקצינים, אותם עקרונות אשר הם בעצמם לא מימשו בשטח: לא הייתה פתיחה הנדסית של השטח, לא היה טיהור של חיילי החי"ר (כמו שנאמר לכוחות לפני הכניסה) היה ניתוק של לוחמי החי"ר שנסעו בתוך הטנקים מהנעשה בקרב, לא היה מודיעין מספק והמחיר של כל אלו היה קרב בנתונים בלתי אפשריים ומחיר קשה בחיי אדם ובהצלחה במשימה.

» ביקורות נוספות של אבי
» ביקורות נוספות על לא הגעתי לליטאני - יומן אישי לבנון 2006