מתמטיקה, אמנות, ספרות ורומנטיקה מניעות את הרומן ההיסטורי החדש של דיוויד לויט, הנפתח במעטפה מסתורית שמוצאה בהודו, ותכולתה - הוכחות מתמטיות פורצות דרך. בליבו - סיפור מערכת היחסים המופלאה והמוזרה בין ג'י. ה. הארדי, המתמטיקאי הבריטי הנודע, לבין בן חסותו, הגאון המתמטי ההודי, שריניוואסה רמנוג'ן, שהארדי הביאו לקיימברידג' ובמשך חמש שנים שיתף איתו פעולה בניסיון לפצח את השערת רימן.
המתמטיקה, על עולמה הסדור אך הרווי פרדוקסים, משמשת כמטפורה למערכת היחסים האנושית והשברירית בין הארדי - חוקר מכובד מקיימברידג', אתאיסט מושבע ורציונליסט קר מזג - ומנגד, רמנוג'ן - הודי חסר אמצעים והשכלה, ברהמיני אדוק ורגשני - עד לסופה הטרגי. לויט טווה במיומנות את האווירה הדחוסה בקיימברידג' בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה ואת דמויותיהן הססגוניות של אישים כמו ברטרנד ראסל, לודוויג ויטגנשטיין וד.ה. לורנס. בפרוזה מינימליסטית אך מרטיטה, ברומן שהוא רחב יריעה ואינטימי מאוד בעת ובעונה אחת, בוחן לויט את האסתטיקה של המתמטיקה ואת כוחה, ואת מורכבותם של יחסי אנוש.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
דיוויד לוויט, סופר ומסאי אמריקני, למד ספרות בייל והיום הוא פרופסור לספרות ולכתיבה יוצרת באוניברסיטת פלורידה. כתב כעשרים ספרים, מקצתם תורגמו לעברית. בין ספריו: האיש שידע יותר מדי, אלן טיורינג והמצאת המחשב
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
השערת רימן אחת הבעיות הפתוחות החשובות ביותר במתמטיקה, אומרת באחד הניסוחים שלה, שהפער בין שני מספרים ראשוניים עוקבים x y אינו יכול לעלות בהרבה על השורש הריבועי של y.
גודפרי הרולד הארדי (1877 - 1947) היה מבכירי המתמטיקאים הבריטים, שנודע בהישגיו בתורת המספרים ובתחום האנליזה המתמטית. את רוב פרסומיו פרסם יחד עם ג'ון אדנזור ליטלווד. הארדי וליטלווד, אימצו את המתמטיקאי ההודי סריניוואסה רמנוג'אן, שאת גאונותו היוצאת דופן אך הלא מודרכת זיהו מיד, ואף דרבנו אותו לעבור אל אנגליהת. כשנשאל על ידי פאול ארדש מה הייתה תרומתו החשובה ביותר למתמטיקה, ענה הארדי ללא היסוס "גילויו של רמנוג'אן". בשנת 1940 כתב את החיבור "התנצלותו של מתמטיקאי", על האסתטיקה של המתמטיקה מנקודת מבט אישית, ואף אוטוביוגרפית.
סריניוואסה איאנגאר רמנוג'אן (1887 - 1920), ילד פלא, אוטודידקט ומתמטיקאי "נטורליסטי", נולד במדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו והתגלה כמתמטיקאי בעודו עובד כחשבונאי פשוט בהודו. מהנדס בריטי שעבד בהודו שלח להארדי מחברת נוסחאות של רמנוג'אן, הארדי זיהה מיד את גאונותו היוצאת דופן.
על אהבתו של רמנוג'אן למספרים הטבעיים ניתן ללמוד מהדברים שאמר עליו הארדי: "רמנוג'אן היה מסוגל לזכור את תכונותיהם הייחודיות של מספרים באופן ממש לא טבעי. ליטלווד אמר שכל מספר טבעי היה ידידו האישי של רמנוג'אן. אני זוכר שנסעתי לבקרו במיטת חוליו בפאטני. נסעתי במונית שמספרה 1729, והערתי שזה מספר משעמם למדי, ושאני מקווה שזה איננו סימן רע. 'לא', הוא ענה, 'זה מספר מעניין מאוד; זה המספר הקטן ביותר שניתן לבטאו כסכום של שתי חזקות שלישיות בשתי דרכים שונות'", ואכן: 1729 = 3^12 + 3^1 = 3^10 + 3^9 רמנוג'אן עבד בעיקר בניתוח תורת המספרים ומפורסם עבור נוסחאות רבות המשתמשות בקבועים מתמטים כמו פאי, מספרים ראשוניים ופונקציית החלוקה. לעתים קרובות הוא קבע את נוסחאותיו ללא הוכחה ורק מאוחר יותר הן הוכחו כנכונות על ידי מתמטיקאים אחרים. הוא היה גאון מתמטיקה, בעל חשיבה ויזואלית, אשר הגדיר בעיות מתמטיות ופתר אותן ללא כל שלבי-ביניים, וללא שימוש בשיטות חשיבה סדרתיות הנוקטות בשיטת הצעד-אחר-צעד לשם השגת הפתרון.
רמנוג'אן לא הסתגל לחיים בבריטניה, אליה הגיע בהיותו בן 26 בהזמנתו של הרדי ובה קיבל משרה אקדמית. הוא חווה משברים נפשיים רבים בעודו באנגליה ואף ניסה להתאבד על ידי עמידה במסלולה של רכבת נוסעת (אך ניצל הודות לעירנות של אחד מעובדי הרכבת), הוא גם לא הסתגל להרגלים הנראים כמובנים מאליהם לאזרח מערבי כמו לבישת נעליים או למאכלים וקוד ההתנהגות האירופאי. הוא נפטר לאחר ששב לחופשה במולדתו הודו בעידודו של הרדי בהיותו בן 33, ככל הנראה ממחלת מעיים.