ביקורת ספרותית על באבא סגי וחייהן הסודיים של נשותיו מאת לולה שוניין
ספר מעולה

---

יפה קצבי ומרתק.
הסיפור הוא בעצם גילוי, של סודות משפחתיים, סיום של העמדות פנים, חלוקה מחודשת של כוחות במשפחה ולבסוף סיפור של יחסים של בעל אשה וילדים בכלל ובאפריקה כנקודה גאוגרפית.
הספר מתחיל בצורה "אפריקאית". משפחה מרובת.. נשים וילדים. ופטריארך אמיתי.עם מנהגים פטריארכליים לכאורה.
הוא מביא אשה רביעית ומתפתחת עלילה נוסח מודרני בתורה נקראת אישה זו "צרתה". והחדשה היא איום לשלוש נשים.
עד כאן הרקע ה"פרימיטיבי" עם אמונות כאלו ואחרות.
אנחנו אפילו ,מציצים" לחיי העיר אבאדן ומרכיבים אפריקאים שאנו מצפים להם.
והנה ברגע מסויים הסיפור הוא אחר : התמודדות על מקום, כלים להשרדות וערכים.
פתאום אני הקורא, מפסיק להיות ה"מציץ" לחיים לא שלי , אלא שותף למאבק ומצוי בתוכו.
היוצרות מתחלפות, הפרימיטיבי נוהג בצורה מודרנית, הפטריארך נוהג באנושיות, ויש מתח מצטבר לקראת הסיום.
יש תהליך של דרמה וקתרזיס, המוביל להזדככות.
ספר ראוי בהחלט לקריאה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על באבא סגי וחייהן הסודיים של נשותיו