ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 15 בדצמבר, 2011
ע"י אורי רעננה
ע"י אורי רעננה
ספר חובה למפקדים, להיסטוריונים ולכאלה המתענינים במלחמות ישראל, מלחמת יום הכיפורים ולחזית הדרום בפרט.
ראשית קבלתי תובנה לא מתלהמת כי צבא שתופש שטח כלשהו, עליו להכין תוכניות למתקפה ולמיגננה. התוכניות צריכות להשתנות בהתאם להערכות האוייב, נישקו ובמידה רבה,תוכניותיו.
דבר מכל אלה במיוחד בנוא ההגנה לא נעשה בתקופה שקדמה למלחמה ובזמן המלחמה והדבר התבטא בבלגן איום ונורא.
השתכנעתי כי ההדחה של דדו וגורודיש מוצדקת ואין זו גחמה של ועדת אגרנט.
עד כאן החיוב.
ועכשיו הבעיות שבספר.
נתחיל מהדבר הפשוט, הכותב ,עימנואל סאקל, רואה את הדשא אצל השכן ירוק יותר. בעיניו בצפון היה אחרת, ולא היא. פשוט מהכותב נעלמה העובדה כי הצבא הסורי הגיע עד כמעט לנהר הירדן, וכי גם שם הופעלה חטיבה שלימה( 188) בצורה לא נבונה כך שנשחקה ללא תועלת.
בשתי החזיתות חטפנו מכה וסיימנו כשאנו חונקים אותם צבאית.(אני מתעלם מהמשמעויות המדיניות של הקרבות והמלחמה).
שנית הכשלון של חיל האויר לדעתי, גדול יותר כי הם היו מודעים לסכנת הטילים, (בצפון לטילים ניידים מטיפוס SA6) ושלחו לשם טייסת שלימה שהשמדה לחינם וסתם. היות ומדובר בצבא הכי ידידותי למדינת ישראל, אין מבקרים אותו בספרים.
שלישית הכשלון הוא לא רק של המפקדים במלחמה , אלא גם של הקודמים להם. ואלו יצאו חלק מהענין.
יש לי הרגשה בזמן הקריאה כי הכותב נצמד יותר מדי לוועדת אגרנט ולא השתחרר ממנה.
העצירה שלו בנקודת סיום ההגנה( הכוללת מתקפות נגד) היא הנושא שעליו הוא רצה לדבר,אבל כאן צריך לקבל פרופוציות לתהליך שיקום הכח והתאוששותו.
הרבה מהליקויים שהוא מציג, תוקנו. עכשיו אולי יש אחרים הדורשים התייחסות.
בספר חסרות מפות ותרשימים יותר מפורטים.
דוגמה לחסר: הוא מדבר הרבה על ציר חת"מ וכביש התעלה. אין כל מפה עם שמות קוד המתיחסת לנאמר בספר. אלמלא ידעתי היכן מתחם מיסורי, לא הייתי יכול להבין את טענות הכותב.
המלצתי : יש לערוך את הספר ולו כדי שישמש כלי לימוד והפקת לקחים לעתיד.
לא השתכנעתי כי תוכנית "שובך יונים" היתה עובדת כי אין מבט על הצד המצרי. כשהיום יש כבר יותר נתונים על כך.
ועדיין שווה לקרוא אותו.
6 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על הסדיר יבלום? - כך הוחמצה ההכרעה במלחמת יום הכיפורים
» ביקורות נוספות על הסדיר יבלום? - כך הוחמצה ההכרעה במלחמת יום הכיפורים
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
tuvia
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
אהבתי את הביקורת והיא נכונה
לא קראתי את הספר הזה, אבל קראתי את קללת הכלים השבורים שהוא
ספר המשך ליום הכיפורים, ומתעסק בלבנון הראשונה. אחים, מה נגיד לכם שעוד לא נאמר? נוסיף שהטעויות תמיד מתחילות בראש! וכשהראש חולה כל הגוף משקשק. אני לא רוצה לחזור עד מלחמת השחרור ועד סיני , שאף פעם לא תוחקרו! גם ששת הימים לא בדיוק עברה תחקור והפקת לקחים. מאז ששת הימים יש אצלינו קיבעון, בעוד שאצל אויבינו יש התקדמות. מלחמת לבנון השניה היתה רק קצה הקרחון, לחשוב שאם היינו צריכים לעמוד שוב במלחמה בשתי חזיתות, אתם חושבים שהתוצאה הייתה אחרת? |
|
|
אורי רעננה
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
הסכנה בקריאת ספר זה
גם לי כמשתתף במלחמה, דעות עליה, מפקדיה ונושאים אחרים.
אני חושב שכשקוראים ספר כזה חייבים לנטרל את הפן האישי שלנו.ויותר לראות את הכותב. מאידך, מתברר כי הנושא הוא ענק. וכמו הסיפור על הפיל ניתן לתפוס אותו ממקומות שונים. יתכן כי לעבודת דוקטור , כפי שעשה סקל זה נכון, אבל כנראה, אנחנו עדיין לא השתלטנו על לקחים ממלחמה זו ויש עוד מה לחקור. אני חושב כי עריכה של הספר והכנתו לקריאה , היא חיונית ביותר. ועדיין כפי שציינתי בגוף הביקורת, הוא גרם לי לחשוב על היבט נוסף בבואינו לדון בנושאי מלחמה והוא ההיערכות להגנה וניהול קרב המיגננה. |
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אורי-היו תכניות,ואף ידעו מראש
שביום שבת תפתח מלחמה עד דרגת האוגדה והחטיבה .הבעיה הייתה במדיניות של גולדה ושו"ת,קודם לכן בחששה מתגובת ארה"ב .גורודיש לא התנהל כאלוף פיקוד ,סקל תיפקד כמגד במלחמה ושם אכן היו בעיות משמעת ,וכוננות וכו .
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
