ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 26 באוקטובר, 2011
ע"י יהודה
ע"י יהודה
ספר נחמד לא יותר, מבולבל מדי עבורי. כאוטי. מאוד מאפיין את הכתיבה באותה תקופה, מזכיר את מלכוד 22. העומק הפסיכולגי מוגזם, מאוד יתאים לעומת זאת למי שמעונין להתמחות בפסיכיאטריה ולא בדיוק לסטודנט לרפואה או למי שלא בתחום בכלל. אותי הוא לא עודד להתמחות בפסיכיאטריה, ואף להיפך.
הניתוחים לא ברורים בהשוואה לספרו המהולל "בית האלוהים" שמוגש יותר ברכות לקורא ההדיוט. העלילה מעט מתוסבכת, מקשה על הקריאה, לא ממש זורמת.
מדובר בעדין, יהודי נחמד, גוץ עגלגל, שמחליט ללמוד רפואה ולהתמחות בפסיכיאטריה. עם ההתקדמות בהתמחות הוא מתחיל לנתח את כל המהלכים שמלכתחילה נשלפו מהמותן. מתחיל לשפוט כל צעד ושעל. הופך למחושב מדי. ואולי היה מחושב מלכתחילה? לפי דעתי ניסה למצוא נוסחה שתפשט עבורו את מהלכי היחסים הבין אישיים והסתבך ברשת שטווה לעצמו ושמה התמחות בפסיכיאטריה.
את אשתו מכיר באוניברסיטה, גם כן יהודיה שמעוניינת לעסוק בסטנד אפ קומדי. משקפת את הפן הקליל של החיים. אך גם השופט והקשה בזוגיות. היא מכתיבה, היא גם בוגדת. החליטה לפרק את החבילה לאחר נישואים ארוכים ע"י כך שנכרכה סביב המאהב כמו תמנון על קורבנו, כפי שמתאר זאת בעלה עדין המביט בשניהם בוגדים בו מרחוק. אם כך מה עדיף? שכליות מחושבת או יריה מהמותן. מישהו ייפגע.
עדין קורס תחת אינספור לחצים שמצטברים תוך כדי ההתמחות ועיסוקו בחולים הלא ברורים. אונת המח הימנית -הפנטזיונרית, תופסת פיקוד. ומכאן העלילה ממשיכה להתגלגל כשנכנסת רוצחת סדרתית לעלילה ונחטף בנו של החבר הטוב ביותר של עדין ואשתו. כמובן על פי מיטב המסורת שעוסקת בפסיכיאטריה וניתוחים התנהגותיים, הכל מתובל בסצנות סקס מטורפות, הזיות על מין, עד כדי כך שנדמה שכל רגש מקורו באזור החלציים ומשם מטפס לפעמים לכיוון הלב ואולי המח. בעצם למה אני מתרגש? מדובר בסמיואל שם!
כבר אמרתי שהספר לא הכי ברור.
רכשתי את הספר בגלל שאני שומר את ספרו בית האלוהים קרוב אלי, פיזית ורגשית, והיו לי צפיות גבוהות מהספר הנוכחי. גבוהות מדי.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
