עדות מרגשת ועוצמתית להתמודדות עם מחלתה ואובדנה של רעיה אהובה - מתהומות העצב ועד לשיבה אל החיים: אסופת מכתבים (אותנטיים) שכתב פרופ. דן בנור לאשתו אחרי שנפטרה ממחלת הסרטן בגיל 50.
כתיבתו של בנור קולחת, ישירה, אמיצה ונוגעת ללב. האהבה העזה של האיש לאשתו בחייה ובמותה ממש עולה כחיה בין הדפים, וכך גם געגועיו העזים אליה ותחושתו שלא יוכל להמשיך את חייו בלעדיה. או אולי לא ירצה.
בתוך כך אנו עדים גם לתהליך בן 10 שנים שבו הוא מתמודד עם האבדן והכאב, מערכת הקשרים עם 4 ילדיהם, הזיכרון וההנצחה, השאלה כיצד ממשיכים את החיים בלעדיה, איך חושבים על מכונית חדשה, המשך קריירה, טיול, סרט, וכיצד מוסיפים לזכור ולאהוב את האהובה המתה ובתוך כך גם לתת מקום לזוגיות חדשה.
שואב, מרגש, וטומן בחובו תקווה גדולה לכל מי שחווה שכול ואובדן, וחוויה אנושית מאלפת לכל מי שלא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
