ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 23 באוקטובר, 2011
ע"י reb
ע"י reb
עדות מרגשת ועוצמתית להתמודדות עם מחלתה ואובדנה של רעיה אהובה - מתהומות העצב ועד לשיבה אל החיים: אסופת מכתבים (אותנטיים) שכתב פרופ. דן בנור לאשתו אחרי שנפטרה ממחלת הסרטן בגיל 50.
כתיבתו של בנור קולחת, ישירה, אמיצה ונוגעת ללב. האהבה העזה של האיש לאשתו בחייה ובמותה ממש עולה כחיה בין הדפים, וכך גם געגועיו העזים אליה ותחושתו שלא יוכל להמשיך את חייו בלעדיה. או אולי לא ירצה.
בתוך כך אנו עדים גם לתהליך בן 10 שנים שבו הוא מתמודד עם האבדן והכאב, מערכת הקשרים עם 4 ילדיהם, הזיכרון וההנצחה, השאלה כיצד ממשיכים את החיים בלעדיה, איך חושבים על מכונית חדשה, המשך קריירה, טיול, סרט, וכיצד מוסיפים לזכור ולאהוב את האהובה המתה ובתוך כך גם לתת מקום לזוגיות חדשה.
שואב, מרגש, וטומן בחובו תקווה גדולה לכל מי שחווה שכול ואובדן, וחוויה אנושית מאלפת לכל מי שלא.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
סקירה מעניינת ומרגשת.
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
אני מנחש כי "חוטי הפלדה השקופים" הם אלו הקושרים את בנור אל אשתו המנוחה גם שנים רבות לאחר מותה...?
אבל זה ניחוש חסר-בסיס. |
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
