“וואו וואו וואו. טרילוגיה מפוארת, נטועה בתל-אביב מצד אחד, ובעיר האושר האגדית-דרקונית, מצד שני. פנטזיה עברית בינלאומית נהדרת. (את הספר השלישי קראתי בקצב צב, שלא יגמר לי).
עבורי, גולת הכותרת היא החיבור בת-אבא והורות גברית בכלל, נושא מטופל מעט מאד בספרות. אנחנו שוכחים, שגם אם אמא יש רק אחת, זה לא אומר שאבא יש כמו זבל (:
מירית בן-ישראל (שאני ממליצה מאאאאאאד לבקר בקביעות בבלוג שלה "עיר האושר", תיבת אוצרות - לא פחות), מעניקה לגיבורות ולגיבורים שלה מסעות נהדרים עם סופים נהדרים, ולא מהססת לגאול מרשעותם גם את רשעי הרשעים (אף כי לא את כולם).
לבסוף, למה הטרילוגיה הזאת מקוטלגת כספרות נוער? לספרנים פתרונים? להוצאת הספרים? חבל חבל חבל. זו החלטה שמחביאה את הספרים האלה מפני חלק הארי של הקוראים.
לשנות, ומהר.”