ביקורת ספרותית על זכרונותיו של סוחר מניות מוול סטריט מאת אדווין לפבר
בזבוז של זמן

---

זהו ספר גרוע. למעשה אחד הגרועים שקראתי.
הוא מספר את סיפורו של ג'סי ליוורמור, שסחר בוול סטריט היקפים גדולים מאד בתחילת המאה העשרים.
לא שמעתי על הספר קודם, נתקלתי בו במקרה והכריכה האחורית סקרנה אותי. ציפיתי לאי אלו תובנות מעניינות אבל ככל שהתקדמתי עם הספר הבנתי שאין כאלה. לא מדובר במשקיע אלא במהמר רגיל, ספקולנט שביסס את הצלחותיו על "חוש שישי" והרגשות במקרה הטוב, ולרוב על הרצות מחירים ושאר מניפולציות על חשבון הציבור במקרה הרע. מניפולציות שלפי החוקים היום הם בבחינת עבירות פליליות לכל דבר. כשנכשל זה היה בגלל ש"הקשיב לאחרים" או שטות מעין זו.
אדם שעסק בעסקי אויר, מהמר וספסר מניות מהסוג הרגיל (רק בקנה מידה גדול יותר).

הסיפור קצת סקרן אותי וקראתי קצת על קורות חייו. הבן אדם אכן נהג לקחת הימורים ענקיים ובמינוף ענק על חשבון כספם של אחרים. בחלקם הוא הצליח, בחלקם נכשל. הוא אכן הרויח במהלך חייו סכומי עתק והפסיד סכומי עתק גדולים עוד יותר שוב ושוב. רווחים של עשרות מליונים לצד הפסדי עתק ופשיטות רגל חוזרות ונשנות. לא פעם משכן והפסיד כל מה שיש לו כולל את רכושה של אחת מנשותיו (מה שלא תרם להצלחת חיי הנישואים שלו איתה במיוחד למרבה ההפתעה.)

את עיקר הונו הרויח בנסיבות מקריות מהתמוטטות שוק ההון ב-1907 ובמיוחד מהמשבר העצום של 1929.
גם הון עתק זה דרך אגב הצליח איכשהו להפסיד וסופו שתקע לעצמו כדור בראש וסיים את הסאגה האומללה הזו.
במלים אחרות, זהו הספר שמייעץ בדיוק "מה לא לעשות". אם אתם מעוניינים בספר טוב על הנושא, קראו את "המשקיע הנבון" של בנג'מין גרהאם.

» ביקורות נוספות של אוריאל
» ביקורות נוספות על זכרונותיו של סוחר מניות מוול סטריט