כמה רחוק את מוכנה ללכתמאירה ברנע-גולדברג6ספר מהמהנים שקראתי . זה אולי קצת מפתיע לאור הנושאים הלא קלים שהספר עוסק בהם , אך כשהכותבת המוכשרת מתבלת את הספר בהומור בדיוק במקומות הנכונים ובמינון הנכון מתרחש הפלא וכך במקום ספר קשה וכבד אנו מקבלים ספר מהנה שגורם לנו לחשוב קצת אחרת על תהליכים לא מוכרים ( לפחות לחלקנו ). אני בטוחה שאלו שהספר נוגע בהם בצורה אישית ושחוו וחווים דברים דומים , שואבים המון כח ואופטימיות מהמתואר בספר . מומלץ ! מומלץ ! מומלץ !
היברו פבלישינג קומפנימתן חרמוני0ספר מרתק , כתוב בשפה עשירה שלא מוצאים כל יום אצל סופרים צעירים . עלילה משובחת ועוד מטעמים ...
ביום שבו ירו בראש הממשלהעוזי וייל6"ביום שבו ירו בראש הממשלה", עוזי וייל (ידיעות אחרונות, 1991) בעיני, גדול הכותבים של הדור החדש הוא עוזי וייל. מקבץ הסיפורים הזה גרם לי לבכות, להתחרמן, לצחוק. לעתים רחוקות אני נתקל בכותב מקורי, ממש מקורי, בעברית, כזה שיש לו גם משהו להגיד, ולא רק סגנון ייחודי ואחר. אני זוכר את עצמי קורא באמצע הלילה את "אל תעזבי אותי, מותק" בתוך בריכה של דמעות ואחר-כך יושב לילה שלם לנסח מכתב של ארבעה עמודים לעוזי וייל, מכתב ששלחתי למערכת עיתון "העיר", ועד עצם היום הזה לא הגיע. אוסף סיפורים מופלא.
ביום שבו ירו בראש הממשלהעוזי וייל8אוסף סיפורי האהבה היפה ביותר שקראתי. לא יודע מה להוסיף, כמו שבלתי אפשרי להגדיר או להסביר מה זו אהבה.
ביום שבו ירו בראש הממשלהעוזי וייל1ספר ישראלי מאד, לא במובן שיפוטי כלשהו אלא פשוט כי הוא מתאר סיטואציות שלא בהכרח ידברו אל הקורא הזר: עימות עם מפקד אטום, נער ממושב נידח שמגיע לראשונה לתל-אביב, בחורה שמשתחררת מהצבא ומנסה למצוא את דרכה... רוב הסיפורים שבו קצרים עד קצרים מאד, אבל מצליחים לצייר תמונה שלמה ולבנות דמויות אמינות במעט מילים. אפילו הנובלה שבו, שמשתרעת על פני יותר ממאה עמודים, הרגישה קצת כמו סיפור קצר - בחלוקה לפסקאות ובהתרחשות העלילתית. אבל זה לא אומר שהיא לא הפסיקה להיות מרתקת במהלך הקריאה. אני לא חושבת שהכותרת של הספר הייתה בהכרח נבואית, הן מכיוון שהספר נכתב ב91' והן מכיוון שהירי בראש הממשלה לא תופס מקום מרכזי בהקשרו הסיפורי. אבל אין ספק שלאור הרצח ב95' הספר זכה לתהודה מחודשת. נהניתי לקרוא אותו במהדורה המקורית, לפיכך, שהעיצוב שלה פחות דרמטי משל המהדורה המחודשת. ומאד נהניתי ממנו גם בלי קשר; אולי הסופים של הסיפורים, שכמעט כולם קצת פתוחים מדי, לא ממש מהודקים, הפריעו לי, אבל בגדול יש בו הרבה תובנות יפות, דמויות שניתן להזדהות איתן וכתיבה מוצלחת.
ביום שבו ירו בראש הממשלהעוזי וייל1ספר מצויין, אחד הטובים שיצאו בסיפורת הישראלית. מאלה שאני בהחלט צריכה לרכוש בהזדמנות כי למרות שקראתי אותו לפני שנים רבות, יצא לי לחזור אליו ברבות השנים וגם עכשיו מתחשק לי לחזור אליו.
ביום שבו ירו בראש הממשלהעוזי וייל0נבואתו של וייל (הספר נכתב מספר שנים לפני הרצח) התגשמה. וייל כותב בצורה מופתית - עונג צרוף. הספורים נשארים איתך ומטרידים זמן רב לאחר תום הקריאה.