ואו ואו איזה ספר מדהים, איזה כתיבה עשירה ומרגשת,תיאורים שמכניסים את הקורא לתוך הווי החיים של 2 קרובות משפחה החיות תחת אותה קורת גג,מחוברות בלב ונפש אחת אל השניה,תהליך ההתבגרות בחברה מסורתית, וחוקים זרים לחברה המערבית.הסופרת נותת הצצה לאורח חיים שמרני, בכתיבה רגישה, ומעבירה את התחושות והרגשות בצורה נפלאה. הפתעה ענקית לקראת סוף הספר.מומלץ מאד, משאיר רושם חזק.

יחד עם קולן של אנג'ו וסודהא הרגשתי את קול צליליו המכמירים של סיטאר נוגה שליווה אותי לכל אורך הקריאה. הכתיבה העשירה והמתוחכמת מתארת ומעוררת קשת של רגשות, המטאפורות והדימויים יפהפיים והסיפור סוחט דמעות (לפחות את שלי הוא סחט). ממליצה בחום, במיוחד לאוהבי הודו.

ספר יפה, מרגש, מקורי ומרתק. אבל הספר לוקה בסטראוטיפיות יתר, כך שכל הגברים בספר מתוארים כקלי דעת בוגדניים או הרפתקנים, חסרי תובנה רגשית ורגישות (אשוק שונה אך זה היחיד) והנשים מקבלות תכונות נשיות בצורה מוגזמת כך הבית נשמר ע"י הנשים בדיוק כמו שהבעל רצה לפני מותו כשהם משלמים על זה מחיר יקר מאוד, אנג'ו מגיבה לאירועים בדיוק כמו שהיית מצפה שייכתב בסיפור שמספר על בנות, ובעיקר סודהא בעקבות מה שעובר עליה מגיבה ברגשנות יתר ובדחייה כלפי כל הגברים ואף כלפי הגבר שאוהב אותה באמת ובתמים.
לי אישית מפריע מאוד לקרוא ספר שנכתב ע"פ הסטריאוטיפים ושבהם הדמויות נוהגות בדיוק כפי המצופה מדמותם, מה שהרס לי הרבה את ההנאה מהספר וחבל.

אחות לבי עוטף אותנו בשלל פרצי אהבה לא הגיונים והגיונים באחת,האהבה הזו שבין השתיים סודהא ואנג'ו היא שהניעה כל אחת מהן לחוד ויחד.

ספר המכיל בתוכו מטען רב של רגשות כגון עצב ושמחה שנאה ואהבה זה מהול בזה ומעל הכל רובצת מעל בדמדומיי ערפל הקנאה שאין הוגים אותה אך היא קיימת ולא מעט ממנה בגלל המעמד-הסטטוס קוו של עושר ועוני.
אבל כשאוהבים מישהו באמת תמימה מתוך טוהר המילה עושים הכל למען האחר גם במחיר חייך שלך.
ספר מרטיט וסוף מפתיע.
מומלץ!!!

הספר "אחות לבי" מצוי כבר למעלה מ-20 שנה בתרגום עברי (מחברות לספרות. זמורה. 1999), אך אני קראתי אותו רק לאחרונה. הסופרת צ'יטרה בנרג'י דיוואקרוני מצליחה לרקום בספר עלילה מפותלת, המפתיעה כל פעם מחדש. המבנה שבחרה – סיפור העלילה מפי שתי הגיבורות לחילופין בכל קטע – הוא מבנה מיוחד, המאפשר לה לתאר את דמויות שתי הגיבורות, על נבכי נפשותיהן ועל מרכיבי האופי הדומים והשונים ביניהן, וכן את מגוון הדמויות האחרות. סודהא ואנג'ו, שתי בנות הדודות, גדלות יחד באותו בית ברהמיני מסורתי בכלכותה. סביבה דומה לזו של הסופרת, שגדלה אף היא באותה עיר ועברה בגיל 20 לארה"ב. כמוה, גם שתי גיבורותיה מגיעות כנשים צעירות מאד לארה"ב.
הגיבורות גדלות במשטר קפדני, בהשגחת שתי אימותיהן האלמנות ועוד אלמנה קרובת משפחה, לאחר שהתייתמו טרם לידתן מאבותיהן שנספו בנסיבות מיסתורית, הרחק מהודו. מות האבות מוסיף נופך של מתח ומיסתורין לספר. גם בספר זה, כמו ב"אדונית התבלינים", משלבת הסופרת מושגים הודיים רבים, שלעיתים עלולים להישאר בלתי מובנים לקורא שאינו מכיר דיו את התרבות ההודית.
אני אהבתי את הספר ונהניתי ממנו מאד, וממליץ בחום גם עליו.

ספר נחמד ומרגש.
סיפורן של אנג'ו וסודהא - בנות דוד המתגוררות באותו הבית וגדלות כאחיות.
סיפור הקשר המיוחד בינהן וברקע, סיפור החיים והמנטליות בהודו. מעניין.
חלקו הראשון של הספר לא סחף והקצב היה איטי מידיי, לטעמי,
אך בהמשך, הספר קולח ומרתק.

ספר מרתק ומקסים מאוד, לאורך כל הספר הוא שמר על עניין העלילה, התחברתי מאוד לדמויות ולתחושות שלהן ולאורך כל הספר נהנתי מאוד מהקריאה.

ספר מלא רגש,כייף ללמוד קצת על הודו דרך מבטן של הבנות בסיפור,נשאר לי טעם של עוד..מקווה שיהיה המשך לספר כי מסקרן אותי לדעת מה ההמשך..של סודהא ואנגו

חוץ מזה שנשארתי ערה כל הלילה כדי לגמור אותו....
אני חושבת שהכתיבה סוחפת, עשירה מלאת רגש.
הצורה שבה הסופרת עוברת בכל פרק לאחות אחרת היא מדהימה. היכולת להעביר בנימים דקיקים את החוויות, הרגשות ואפילו הריחות מותירות טעם טוב בפה... טעם של עוד...