לבד בברליןהנס פאלאדה0לא אכתוב ביקורת על הספר נכתבו כבר מספיק. אציין רק שהספר חובה ,חובה,חובה כמו שכתב הלל הזקן ביקורת שלו
עד שיום אחדשמי זרחין2ספר המעלה בך הרבה זכרונות מתוקים ויפים. על טבריה של אותם הימים, משוררים, שירים וזמרים. תאור המאכלים במטבח ,שעושה לך חשק לקום ולבשל את אותם מאכלים, והכי חשוב הוא הסיפור על המשפחה לכל אחד יש את הסוד שלו.אהבה בין אחים,אהבה בין שני ילדים שלא יודעים מה יהיה בסופה מאוד נהנתי מהקריאה מומלץ בחום
זיכרונות אחרי מותייאיר לפיד5טומי לפיד לא היה מהאנשים שאהבתי במיוחד. תמיד היה צועק,אגרסיבי, ובוטה. אחרי שקראתי את הספר למדתי להכיר אדם חם, איש משפחה, אוהב,חוש הומור מקסים והחשוב מכל האיש אהב את המדינה והיה מוכן לעשות בישבלה הכל. הספר כתוב בצורה יפה הקריאה זורמת נהנתי מכל רגע ורגע. תודה ליאיר לפיד שחשף בפנינו אישיות מדהימה, מומלץ בחום.
חמישים גוונים של אופלאריקה לאונרד ג'יימס15חיכיתי ליציאת הספר השני באמת בצפייה שוקקת כי נהניתי מהראשון כי אין לי בעיה להודות שני נהנית גם מספרים שהם לא יצירת מופת ספרותית כי לפעמים צריך ורצוי להודות שאנחנו יצורים יצריים, בשר ודם ולא תמיד בשליטה! אך עם כל זאת קצת התאכזבתי הספר הפך להיות רומן רומנטי עם ניצוצות קלים של עלילה, 580 עמודים שאפשר היה גם ב 200. כריסטיאן גריי יותר אהבתי את הדמות האפלה לא הייתי מתנגדת לגלות שאתה ערפד מאשר לגלות שגם וונילה עושה לך את זה ובטח לא שאתה מתפרק לגורמים 20 פעם בספר אחד. אקרא גם את השלישי אבל הקסם דהה ואיבד מכוחו.
חמישים גוונים של אופלאריקה לאונרד ג'יימס13בתחנת הרכבת תל אביב מרכז, באמצע גרם המדרגות היורדות לרציפים, עמדה עלמה צעירה לבושה כמו פקידה במשרד עורכי דין. בגדים סולידיים, פנים עגולים, איפור עדין, שיער אסוף, ותיק לפטופ שחור. בידה ספר פתוח והיא מפריעה לאנשים הממהרים במורד המדרגות. כוון שאני אוהבת ספרים בדקתי מה היא קוראת.. כמובן!! חמישים גוונים.. באמצע המדרגות!! לא בדקתי באיזה דף נעצרה אבל ודאי קטע מרתק במיוחד גרם לה לעצור באמצע המדרגות באמצע יום עבודה. לי הספר לא גרם לעצור.. אלא לדלג.. על מלל מיותר (בעיני).. על משפטים החוזרים על עצמם.. אני יכולה לסכם את תוכנו כך: הספר השני מתחיל שתי דקות בערך לאחר תום הראשון. אנסטסיה האומללה שקועה בדיכאון עמוק. זה לה חמישה ימים שאינה אוכלת. כזכור היא איננה אכלנית גדולה ולאורך הספר הראשון כריסטיאן מנסה להכריחה לאכול כדי להוכיח לקורא\ת את שתלטנותו. הוי.. המסכנה, מתגעגעת לכריסטיאן על כל גווניו! ולכן כשגיבור חלומותיה מתקשר היא ממהרת לחזור לזרועותיו. כצפוי.. ומציבה לו תנאים מגבילים פן יפגע בה. כצפוי.. והספר מנסה להיות מותח, ומנסה להיות סקסי, ומנסה להיות מעניין, אך אינו מצליח. כצפוי.. טוב שיש אקסית מטורפת אחת המצילה אותנו משעמום טוטלי.. ואולי העלמה עצרה בגלל האקסית המטורפת? ואם אתם שואלים את עצמכם או אותי שאלה המתבקשת מאליה: ולמה קראתי? בגלל הסקרנות כמובן. לדעת מה היה בסוף.
חמישים גוונים של אופלאריקה לאונרד ג'יימס8תחילת הקשר, עם מי שלימים הפך אהובי היחיד ובעלי, היה אינטנסיבי מאוד. גרנו במעונות, אם לא היינו בשיעור או קבוצת למידה היינו זה עם זו. וכבר אז היינו "תולעי ספרים". אך למי יש רגע להתפנות לקריאה כשמתאהבים ?! יום אחד הוא אומר לי "מתוקה, אל תעלבי, אבל אני רוצה איזה ערב אחד לעצמי לבד. לקרוא איזה ספר, לחשוב". ודאי שנתתי לו באהבה והבנה את המרחב הזה. כמה חודשים אחרי שאלתי אותו, אולי אתה רוצה איזה ערב לעצמך, בלעדי. הוא ענה לי שהוא לא צריך כזה זמן יותר. הביחד שלנו מאפשר את הלבד שלו. ולספר – ראשית, לדעתי, אין הכרח לדבר גבוהה גבוהה על מנת לגעת. והספר הזה נוגע. ועוד איך. המשך ישיר של הספר הראשון בטרילוגיה (ותודה לאל שאין בו רענונים, כמו שיש בהמשכים שונים, על מה שכבר נקרא/סופר בעבר) הכתיבה עממית, משעשעת ומרגישה אמיתית, מהלב ולעיתים אף קורעת לב. *הזהרת ספויילרים* לאחר סיום הספר הראשון בסגירת דלת המעלית על מערכת היחסים בינהם, שוקעים אנה וכריסטיאן בעצב עמוק. חוסר התקווה והכאב העמוק מקרב אותם שוב זה לזו והפעם בחיפוש פשרה מתאימה יותר. מה אני צריכה/צריך ועל מה אני מוכנה/מוכן לוותר ? ה"לבד" שלה וה"לבד" שלו, בעבודה קשה של הכרות, התאמה והערכה, יצרו "ביחד" חדש. מקסים בעיני. נהנתי מאוד מהספר.
חמישים גוונים של אופלאריקה לאונרד ג'יימס8או.קיי, נכון.. אז בביקורת הקודמת שלי על החלק הראשון של הטרילוגיה הצהרתי בגאון לכל מי שמוכן לשמוע שאני לא מתכוונת לקרוא את החלק השני והשלישי, אבל זה מה שקורה כשכותבים ביקורת לפני שמסיימים ספר!, ואני מודה שעכשיו זו הפעם השנייה שאני חוטאת בכתיבת ביקורת כשעדיין נותרו לי כ80 עמודים נוספים, אבל הפעם זה כדי לתקן עת עצמי ולהצהיר ששינתי את דעתי.. זה פשוט ספר שכיף לקרוא, הוא לא מורכב ולא נראה לי שהוא מלמד המון, אבל הוא זורם והוא כיף.. ולפעמים זה כל מה שצריך, הלא כך?... אני בטוחה שאקרא את החלק האחרון ואני כולי תקווה שורד ארביב לא תיהיה המתרגמת שלו ואם כן אז שתשקיע קצת יותר, לא יותר מדי...מספיק בשביל ש"אלילה הפנימית שלי תקפוץ בטריפל-לו" היו קטעים שממש עצרתי לקרוא שוב כמה פעמים מילה מסויימת או משפט כי התרגום באמת עושה עוול לספר, אבל סה"כ מאוד נהנתי לקרוא את הספר הזה, הרבה יותר מהקודם אפילו. בנוסף עוד משהו שנהנתי לעשות עם הספר הזה, זה לחפש ביוטיוב את המוזיקה שכריסטיאן משמיע לאנסטסיה...ואני מודה שאהבתי את הטעם האקלקטי שלו!.. לסיכום: אם אתם מחפשים ספר עם שפה רמה, רומן היסטורי יפהפה כנראה שזה לא הספר, אבל אם קריאה זורמת קורצת לכם ואתם אוהבים סיפורי זוגות (נקרא לזה ככה?!) אז רק נותר לי להמליץ בחום!.
חמישים גוונים של אופלאריקה לאונרד ג'יימס4הייתי חייבת לדעת איך העסק יתפתח בין כריסטיאן לאנסטסיה, לאחר שככה עזבה אותו, די בפתאומיות בסוף הספר הראשון... בהיעדר השוואה טובה יותר, אומר זאת כך: כריסטיאן הוא סלע איתן, קשוח ובלתי מתפשר (או כך נדמה בהתחלה..). אנטסטסיה היא רכה ומלטפת, כמו מים זכים. כמו שקורה בטבע- מים מעצבים ומחליקים אפילו את האבנים הקשות ביותר, זאת רק שאלה של זמן. הליטוף הרך של אנסטסיה מעניק "טיפול" דומה, לאופי הנוקשה של כריסטיאן... הספר נחמד, עדיין אין שיפור בשפה של המחברת, לצערי.
חמישים גוונים של אופלאריקה לאונרד ג'יימס4קראתי את הספר בשיטת פרק כן, פרק לא פרק למה לא - והרי זה פלא, לא הרגשתי אפילו פעם אחת שהחסרתי איזה חלק משמעותי בעלילה - כנראה כי אין אחת כזו בנמצא. אחרי שקראתי את הספר הראשון ויתרתי מראש על כל עניין ספרותי ודילגתי ישר בין החלקים "העסיסיים" שבעיקר עצבנו אותי יותר מכל דבר אחר. דמויות כל כך נבובות ושטחיות, סיטואציות לא אמינות, אוצר מילים דל עד כדי מבוכה - פשוט תת-רמה של ספר. אם אתן מחפשות ספר אירוטי להעביר איתו את הזמן - יש רבים וטובים ממנו.
חמישים גוונים של אופלאריקה לאונרד ג'יימס4החלטתי לדלג על התיאורים המייגעים ולהבדיל מהחלק הראשון בספר זה יש סיפור. היו קטעים שגרמו לי לבכות. יש קצת מתח. ואני מחכה להמשך. יותר טוב מהספר הקודם זה בטוח.
חמישים גוונים של אופלאריקה לאונרד ג'יימס3את החלק הראשון קראתי לפני יותר מחצי שנה והאמת שהספיק לי. השבוע הייתי ביריד של סטימצקי ומצאתי את החלק השנה ב 22 ש"ח אז החלטתי לקנות. תוך כמה ימים סיימתי לקרוא. נכון שהשפה לא ברמה גבוהה, אבל הספר זורם ומעניין אפילו יותר מהראשון. העלילה בהחלט משתפרת. ממליצה!
חמישים גוונים של אופלאריקה לאונרד ג'יימס3נחמד!!! פחות מהראשון אבל קשה להניח מהיד כשמתחילים. פה יש קצת יותר מתח בגלל האקסיות המשוגעות של כריסטיאן גריי שמוכנות להרוג כדי להשיג אותו שוב!!!