פנטזיות מיניות הן דבר חביב ומעורר. משבר גיל הארבעים מדרך הטבע מעורר פנטזיות אלה בעוצמה רבה יותר (את ההסבר אני מניחה לפסיכולוגים)
לעיתים הפנטזיות מתפרשות לסיפור המורכב, בנוסף להזיות מיניות, מחלומות על חיים אחרים עם בן-זוג שונה.
והרי לכם פנטזיה שיצאה מכלל שליטה, כולה הררי סוכר עד זרא, פרוות ויהלומים, יכטות ומטוסים ומאצ'ו מסוקס ודיכאוני ההופך במחי מקלדת לרכיכה רומנטית.
עובדת היותי לקוית למידה ידועה ואינה זקוקה להדגש מיוחד. מצב זה הפריע לי במיוחד במהלך קריאת הספר האחרון בטרילוגיה.
לקות הלמידה מנעה ממני למנות ולסכם כמה פעמים בכל דף מופיעה המילה אהבה על שלל הטיותיה.
כמובן, קיימת בו גם עלילה אבל אותה צריך ללקט בפינצטה מתוך כל אותם הררי רומנטיקה ומין, עם דגש על רומנטיקה.
טיפת ספויילר.. למרות שלדעתי העובדה הבאה ברורה לכל מי שקראה את הספר הקודם..
העלילה מזערית עד כדי כך שמ. חביבתי ואני התקשינו למצוא את המקור לשמו של התינוק שנולד לאנסטסיה וכריסטיאן בתוך הררי הסוכר.
כדי לתבל את הסיפור מופיעה בו גם דמות אלימה ומטורפת למדי המסבכת את העלילה ואינה משכנעת. נדמה שהדמות נמצאת בסיפור אך ורק כדי לתרץ את גודש הדפים..
יתכן שעומדת לרעתי העובדה שאני משוללת רומנטיקה לחלוטין וללא תקנה?
ולסיום גוון אחד בלבד של שחרור... גמרתי את שלושת הספרים!

לא יכולתי לחכות לספר בעברית - קראתי באנגלית. מאוד מומלץ! רומנטי יותר מכל הספרים הקודמים. יש קצת מתח והסקס - טוב, ברור שבעלי מרוצה!!!

משום מה החלטתי לא לקרוא רצוף את סדרת הספרים הזאת. אחריי כל ספר בחרתי ספר אחר לקרוא רק כדי להביא לעצמי לנוח מכל ה"וואדפאק" שחוויתי. בדיעבד כשאני חושבת על זה, אני שמחה שבחרתי לקרוא את הספר הזה ככה. אני שמחה שיצא לי "לחיות" עם הסדרה הזאת כמעט שנתיים רצוף. אני שמחה שיצא לי להתענג לאט לאט עם הספרים האלה ולהבין אותם קצת יותר טוב מאלה שקראו מהר. אני לא אשקר ואגיד שאהבתי את הסדרה הזאת מהספר הראשון. לא. שנאתי את הספר הראשון. כריסטיאן היה מגעיל, אנה הייתה סתומה והעלילה? העלילה לא הייתה נוכחת. עם הזמן ועם הספרים הגיעה העלילה והתחילה להתפתח נורא מעניין. התלחתי לקבל תקווה שהסדרה הזאת יכולה להיות טובה. בספר השלישי כבר הבנתי שהתאהבתי. העלילה הייתה מעניינת, אנה גידלה לעצמה קצת עמוד שדרה, כריסטיאן התרכך ונהיה הרבה יותר רגיש ונחמד ולאט לאט גם מושלם. לא חושבת שיצא לי לקרוא לפניי כן ספר שהגיבור הראשי שם ככ השתנה. מהכריסטיאן הסאדיסט, המגעיל, החסר רגש והסגור התפתח כריסטיאן האוהב, הרגיש והמלא שמחת חיים. א ל ג'יימס ניסתה להכניס קצת מתח/ אקשן לסיפור ועמדה במשימה הזאת טוב מאוד. אומנם, המתח היה לרגעים ספורים בלבד, אך זה עדיין הוסיף מאוד לספר והראה שהיא אכן סופרת שיכולה להתפתח בכתיבה שלה לעוד הרבה כיוונים.
לסיכום אני רוצה להגיד שהספר הזה נכנס לרשימת הספרים האהובים עליי ונורא קשה לי להיפרד מהסדרה הזאת. וכמו שאני אומרת תמיד: מי שלא אהב את סדרת הספרים הזאת, כנראה הפסיק את הקריאה שלו בספר הראשון.

אוף זה היה מתיש...
לא יודעת למה ואיך הגעתי לסוף הספר.
מודה שלא קראתי את הספר הראשון,איכשהו הסרט עורר בי עניין לספרים הבאים וכבר בספר השני חשתי בקושי שלי עם כל המעברים בין סצנות הסקס (שחלקן נחמדות וחלקן מרגישות שהנה בוא נדחוף עוד קטע אירוטי כאילו יש לסופרת מלאי שהיא חייבת לשחרר גם אם זה לא קשור ואפילו מיותר לעלילה) לבין עודף הקיטש' שלא ממש מתאים לדמות האפלה שכריסטיאן גריי אמור להיות ויוצר סתירה שלא כל כך אמינה בעיניי. המהירות בה הוא שינה את דפוסי ההתנהגות הקודמים שלו ב15 שנים האחרונות די הזויה.
אבל הספר השלישי חמישים גוונים של שחרור הרגיש לי כל כך דביק בקיטשיותו, כל כך לא קשור לתחושת הספר/סרט הראשון. סצנות סקס כל "דף שלישי" ששוב נדחסו בכוח רק כדי להיות בו, חלקן נחמדות ומעוררות עניין אבל זה הרגיש בשלב מסויים מאולץ ולא מתחבר לרצף הסיפור והחלקים הכביכול מותחים היו די משעממים.
כל התכתבויות המיילים הדביקות והמטופשות ביניהם היו מעיקות, המחשבות הפנימיות של הגיבורה אנסטסיה שמתבטאות בהברות או מילים רדודות...
בקיצור, די מאכזב ומזל שנגמרה הטרילוגיה.

אז אחרי שחיכיתי יותר מחודש עד שהצלחתי להשיג את הספר, די התאכזבתי...
כל הביקורות כאן טובות רק בגלל שהסופרת הצליחה ליצור דמות שהיא על אנושית כמעט (כריסטיאן), דמות שכל אחת חולמת ליפול לזרועותיה...
אבל בואו נניח לשנייה את החתיך הורס הזה בצד - השפה הרדודה, נו באמת. היו משפטים שהתביישתי לקרוא מרוב רדידות. והלוואי וזו הייתה בעיה של המתרגמת, אבל לפי הבנתי ממי שקרא את הספר באנגלית גם בשפת המקור זה ככה.
ספויילר לסוף
בנוסף לכך, מה זה הסוף הקיטשי הזה? הכל זוהר והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה, בלה בלה בלה.
סוף ספויילר

והעלילה? יכל להיות יותר טוב. היו רגעים שאמרתי לעצמי "ראיה, את מבזבזת את זמנך, תקראי משהו אחר" אבל אני וטרילוגיות זה סיפור קשה כמעט כמו סיפורו של כריסטיאן, אם אני מתחילה אני חייבת לגמור (אהמ אהמ).

בסה"כ - בסדר.

לאחר קריאת הטרילוגיה באנגלית ועברית: שלושת הספרים רשומים בשפה דלה, המון ביטויים של בנות עשרה. אבל.... כריסטיאן גריי הוא מה שגורם לספר להיות מרתק. הסופרת יצרה גבר שכולן היו רוצות : יפה תואר, עשיר בטירוף, לא קמצן, מפרגן , מדרבן את האישה שאיתו לאכול, אנין טעם, שנון, חכם, מוכשר ומאידך, מפחיד,שרוט, לא צפוי, בעל עבר אפל שהשאיר את חותמו עליו. הניגוד הזה מאוד מושך את הקוראים (בעיקר קוראות).
מקווה שבסרט שאמור לצאת הקיץ יגלם מאט בומר (חבל שהוא גיי...) את כריסטיאן ואלקסיס בלדל את אנסטסיה.

אוקי, וואו.
ואני חשבתי שהשניים הראשונים טובים.
אז אחרי שהתאכזבתי מהספר השני חשבתי שזה יהיה גם בשלישי.
וכמובן שטעיתי.
כול כך נהנתי מהספר ואני חייבת לומר שאהבתי אותו אפילו יותר מהראשון.
בספר יש אקשן, דרמה, סקס, אהבה ואפילו קצת קומדיה.
הזדעזעתי מהספר והתאהבתי בו.
השניים הראשונים טובים אבל זה מרגיש לי יותר כאילו הם היו סיפר רקע לספר השלישי.
פשוט מדהים.
חובה לקרוא גם לאלה שלא אהבו את השניים הראשונים.

אין ספק שהספר השלישי פשוט מעולה נכנסתי לזה כל כך שפשוט לא יכולתי להפסיק מה שלא קרה בספרים הקודים
בספר הראשון היה פשוט סקס, סקס, סקס, עלילה, סקס, סקס
בספר השני כבר היה יותר עלילה אבל היו גם כמה קטעים שקצת נרדמתי על הספר
לעומת זאת הספר השלישי פשוט סחף אותי היה הרבה עלילה ופחות סקס (יחסי)

מחכה כבר לסרט :)

קראתי קצת ביקורות לפני שבאתי לכתוב את שלי.
אודה ואתוודה, את רוב האקרובטיקה הלכאורה אירוטית - דפדפתי, את המולטי-אורגזמות השארתי בצד כדי להתעמק בעיקר - המחברת כותבת מעולה. הדמויות מכרסמות בלב וקצת בבטן, הן חיות ובועטות (וחיות קצת מאוויר כשהן לא אוכלות) וברגע שסיימתי את השלישי קצת התעצבתי.

יחסית הגעתי אל הטרילוגיה קצת מאוחר ואחרי הבאז אבל אם תדעו לסנן באמת תצליחו להשאב ולהסחף לתוכו.