בכנות- אני רוצה כל שניה שבזבזתי על הספר הזה בחזרה.
התחלתי לקרא את הספר בדיוק כשיצא הסרט בקלנוע ותכננתי לראות את הסרט מיד כשאסיים את הספר.
אין שום סיכוי שאראה את הסרט.
הספר הזה ממש גרוע. קשה לי לתאר כמה אני כועסת עליו.
מההתחלה הקונספט עשה רושם מעניין, אבל לאט לאט ככל שהתקדמתי בעלילה גיליתי שלא רק שהגיבורים משקרים לסובבים אותם (כתוב גם בתקציר), הם משקרים גם לקורא. וזה קצת מעליב, אם לאמר את האמת.
אחד הדברים שאני הכי אוהבת בספרי מתח זה לנסות להתחקות בעצמי אחרי מה שקורה. זו הסיבה שבד״כ אני אעדיף ספרים שנכתבים מזוית הראיה של הבלש.
באמת, אם אתם לא רוצים שיזלזלו לכם באנטליגנציה, אל תטרחו לקרא אותו.

בדיוק סיימתי לקרא אותו.
ספר חמוד ונחמד. לא הרבה יותר מזה.

אהבתי את הטוויסטים בעלילה ואיך שכל פעם זה לא מה שחשבנו, אבל מצד שני זה כאילו שמאלצים את זה להיות מפתיע. כאילו הדברים לא זורמים.
לפעמים נראה כאילו הבלש מגיע למסקנות סתם כי לא בא לו על הפתרון הקודם. כאילו הכל מבוסס על תחושות בטן ולא על ראיות מוצקות. זה יפה מצד אחד ומרגיז מצד שני. ככה אפשר לכתוב כל ספר מתח על כל תעלומה מכל סוג.... איפה החכמה פה?

גם המרדפים שם קצת חופרים. הספר נמרח מדי פעם הרבה יותר מדי.

בסה"כ הוא נחמד. נעים לקריאה ומעניין. אבל יש בו נקודות מעצבנות. אני ממליצה עליו בעירבון מוגבל.

כמו שאר ספריו של אתגר קרת (חוץ מ"פתאום דפיקה בדלת" שלא קראתי), ישנם סיפורים טובים יותר וטובים פחות.

הסיפורים עליהם אני ממליצה בעיקר הם:

*"על ערכו התזונתי של החלום" - הסיפור הזה מרגש אותי בכל פעם שאני קוראת אותו. יש שם מן אלמנט כזה של האחזות בדברים הטובים ובכל מני זכרונות קטנים, וזה דבר שכל אחד יכול להזדהות אתו, לדעתי.

*טרמינל

*הלילה בו מתו האוטובוסים

*הבעיה עם ההיבריס - גורם למן חצי תהיה כזאת.. האם בשביל להיות מעניין אתה צריך לסבול?

*סיפורת מתורגמת- הערפד או מר מקטאגרט

*סיזיפוס

*כלום - אני חושבת שהסיפור הזה מדבר קצת על מן יאוש כזה, שכבר עדיף כלום על פני משהו אחר. כאילו אם אין לך כלום, זה מגן עליך מפני אכזבות. סיפור מקסים, לדעתי.

*צינורות

*דבק מטורף - סיפור חמוד שמראה שלפעמים צריך לעשות דברים "מטורפים" בשביל לשמר/ להחזיר את האהבה.

ואו... קשה לכתוב על ספר כזה...

קודם כל- הדבר הראשון שיש לי לאמר עליו זה שזה ספר מאד מאד מאד שונה ומיוחד!
זה לא "סתם" עוד ספר מתח. זה לא "סתם" עוד ספר מד"ב. זה קצת קצת מכל ז'אנר.

הבעיה היחידה בספר הזה היא ההתחלה שלו. די משעממת, היתי אומרת. אבל מהר מאד הוא מגביר קצב והופך להיות ספר שאי אפשר להניח מהידיים. בשלב מסויים מתחילים לחשוב פעמיים אם ללכת להתקלח או שאולי עדיף לקרא עוד פרק.

הרעיונות שמובאים בספר מאד מרתקים והמרדף/ בריחה בספר לא סתמיים(כמו שקורה הרבה פעמים בספרים או סרטים). להכל יש מטרה.

(וכמו שמישהו פה אמר לפני, עם כל הסקרנות, ממולץ מאד שלא לדפדף...)

וכמובן אין אפשר שלא להתחבר לספר שיש בו חתול? (:

ספר מדהים!

לקח לי המון זמן להבין אם מדובר בסיפור דמיוני או במציאות הזויה במיוחד.
(אולי החום של הטירונות בזמנו לא עשה לי טוב)

ברגע שיהיה לי פנאי לקרוא ספר פעם נוספת ולא משהו חדש- זה יהיה הספר הראשון שאני אקח לידיים.

יש בו פשוט את כל האלמנטים שספר צריך בתוכו. דמות פשוטה ולא מושלמת להזדהות איתה, רעיון הזוי ומבריק להתפעל ממנו ומקרים מוזרים לצחוק מהם..

אחד הספרים היותר טובים שקראתי.

שילוב מצויין של קומדיה, מתח ומד"ב!

אופן הכתיבה המצויין של מייקל מרשל מורגש, כמובן. וזה עצמו שוה כל שקל וכל שניה המושקעת בספר הזה.

ספר מ-ע-ו-ל-ה!

קראתי אותו בדיוק אחרי שקראתי ספר די גרוע, אז משום מה כל הזמן ציפיתי שגם הספר הזה יהיה ככה.

אבל ככל שהמשכתי לקרוא, פשוט התאהבתי. הדמויות שבספר- כולן כ"כ פשוטות ורגילות. לא מדובר במותחן שבמרכזו עומד בלש.

אני מאד אוהבת ספרי מתח- אבל הבעיה היא שבשלב מסויים הכל כבר חוזר על עצמו ויודעים למה לצפות. כאן לא היה את זה! כאן באמת היתי במתח ובאמת לא ידעתי מה קרה. היו השערות בערך כאלה.... אבל לא הצלחתי לקלוע בול!

ועוד דבר יפה- אין סוף שהוא "סוף טוב"... הסוף הוא סגירת מעגל וקבלת תשובות. אבל זה לא שכולם חוזרים להיות יחד וחיים חיים מאושרים לנצח...

בקיצור- ספר מצויין! שווה כל דקה ופשוט איכותי. אין מה להוסיף.

הספר כתוב בצורה נחמדה.
הסיפור בנוי בצורה יפה. דומה להרבה סיפורי מתח אחרים.
לא משהו מיוחד בכלל.

הדבר שמבדיל אותו מהאחרים ועושה אותו לפחות טוב זה שהסופרת מציגה לאורך כל הספר תעלומה שהקורא מת לפתור, ולאורך כל העלילה היא מסבכת אותה והופכת אותה לבלתי אפשרית וחצי על- טבעית.. וכשהקורא מגיע לסוף הספר ומבין שלא פותרים אותה, הוא מקבל תחושה של "למה קראתי את כל הספר הזה בכלל?...."

סוג של עבודה בעיניים, היתי אומרת.
בקיצור- לא היתי ממליצה.