לפי אריך אוארבך (מומחה לספרות באוריינטציה היסטורית), התנ"ך וגם הברית החדשה (כול ספרי הברית החדשה נכתבו ע"י יהודים) הוא בסיס לתפיסה הדמוקרטית המערבית, ולא רק המסורת של יוון העתיקה.

אם אני מבין את כוונתו של מחשבות, הוא טוען שבתנ"ך יש סיפורים קצרים אך התפתחו אגדות מעל ומעבר לסיפורי התנ"ך, כך שקיבלנו די הרבה בובע מייסעס.

באופן אישי אני לא מתנגד לבובע מייסעס, כל עוד הם חביבים והקוראים מודעים לכך שהם קוראים אגדות, כגון הסיפור על שלמה המלך והדבורה.

מחשבות - אפשר להתייחס לסיפורי התנ"ך לא באספקט הדתי, אלא כמיתולוגיה וכסיפורים פילוסופיים ומוסריים.
ברבים מהם יש הרבה חוכמה ולא צריך להיות שומר מצוות, או אפילו יהודי כדי להינות מהם.
עובדה שלכל אורך ההיסטוריה עד ימינו ציירים, אמנים פלסטיים, סופרים ואנשי הגות חילוניים מתייחסים אליהם.

תמיד כשאני שומע על סיפורי התנ''ך אני תמה על אילו מעשיות מדובר. אפילו מלכות שלמה המפוארת תופסת פרק וחצי בלבד בספר מלכים ב'.