• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הבגידה

הבגידה

מאת הלן דאנמור

הביקורת של אריה

תמונה של אריה
הבגידה

הבגידה

מאת הלן דאנמור

הביקורת של אריה

תמונה של אריה
הוצאה לאור:ספרי פן ומשכל
שנת הוצאה:2011
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
סבטלנה כהן
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 14 שנים

“הספר מתאר תקופת הרדיפות בתקופת סטלין. תאור התקופה - טוב ואמין. שם הילד - גוריה - לא מוכר לי אישית”

22/39
ביקורות על הבגידה
הבאה
yudithb
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

הספר מאכזב
הסיפור אמור להיות סיפור מתח אך אין מתח מפני שכל המהלכים שאתה מצפה שיתרחשו קורים.
אין הפתעות.
הספר מבוסס על העקרונות הבסיסיים של הטרגדיה היוונית

הסיפור מתרחש בלנינגרד ומתאר חיי משפחה בזמן שילטונו
האכזר של סטלין.
האכזבה נובעת מכמה סיבות
1.השפה בה מתוארת העלילה פשוטה לא עשירה כך שקשה
לרגש את הקורא או לחוש את התחושות של הדמויות.
2.העלילה מתרחשת בקו אחד ישר ללא פניות והפתעות
ולכן חסר גורם ההפתעה והסקרנות.
3.חוץ מהדמויות המרכזיות שבהם מתרכזת הסופרת כל יתר
הדמויות חיורות אנו לא מכירים אותם מספיק בכדי להבין
אותם ואת התנהגותם.
4.אם נשווה את הספר עם הספר שקראנו "לבד בברלין"
שני הספרים עוסקים באותו נושא שהוא חיים תחת משטר
מדכא ומפחיד וההשלכות על חיי היום יום של תושבי הארץ
הנכללים להתמודד עם המציאות האיומה של חיים תחת פחד מתמיד. בעיני אין לי ספק שהספר "לבד בברלין" ממחיש ביתר שאת בתאור ממצא ומקיף יותר את המצב

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של A N N A
A N N A
תמונה של נדיה
נדיה
4קוראים|גיל ממוצע44|100%נשים

על המבקר

תמונה של אריה

אריה

ותיק
חבר מזה 16 שנים
54 ביקורות•1 נבחרות•82 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של אריה
אריה
ותיק
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות54
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל82
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת28ספרות מקורית15מתח ריגול והרפתקאות3

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אריה

האדון שנפל לים

האדון שנפל לים

הרברט קלייד לואיס

םמה עושה ספר טוב לדמיון לרגשות למחשבות לחלומות שלנו
איך מצליח סופר טוב לשבות את לב הקורא מהוא הסוד הכשף
אותו שולף הסופר ממוחו ופוגע בנקודה הרגישה של כל אחד
מהקוראים. על איזה מיתר נפשי פורט הסופר את משנתו .
מה גרם לאדון למאוס בחייו הטובים השלווים חיי משפחה
נעימים ללא דאגות פרנסה ובריאות טובה לצאת ולחפש את
מה ? ממה הוא בורח ומה הוא מצפה למצוא.
מה האדם מחפש ,כשאין לא הוא מייחל שיהיה לו. וכשיש לו
הוא מייחל ליותר ונישאר הוא לא מסופק.הוא מחפש משמעות לחייו.
אם נצא מתוך הנחה שבני האדם מחפשים הם את האושר
גם אם הוא עני חולה או בריא ועשיר המטרה היא אחת
להיות מאושר מסופק.
האם יש נוסחה מדעית שיכולה להבטיח לנו אושר מוחלט ותמידי . האם חוסר הסיפוק והתשוקה לאושר הם המפתח
לקידום המדעי חברתי שקיים היום . גם כיום רמת האושר של אוכלסיית העולם לא גדלה יחסית לקידום הטכנולוגי המדעי
שטרם לשיפור משמעותי ברמת החיים של הפרט לאפשריות האדירות והחופש שיש כיום לכל אדם לחיות את חייו ולספק את וצרכיו.
האדם וצרכיו האישיים אוכל חום חיבה הבנה אהבה לא השתנו בהרבה מאז בריאתו מה שהשתנה בצורה מהותית זו הסביבה העוטפת אותו ומאפשרת לו מיגוון רחב וגדול של פתרונות לשאלות הבסיסיות המעסיקות את האדם כמעט מאז בריאתו.
מירב האפשריות העומד לרשות האדם גורם לתיסכול ובלבול
שהולכים וגדלים ככל שמספר האפשריות גדל.
האדם רוצה בפתרונות פשוטים ומעטים לרצות את צרכיו.
וככל שמספר האפשריות גדל כן גדל תיסכולו.
הסיפור הוא על חיים ומוות של ומה שבניהם .
האדון נפל לים למקום לא מוכר הוא נימצא לבד עם עצמו
אין מי שישמע אותו או יעזור לו הוא לבד מול הטבע האין סופי האדיש והמנוכר. הוא צף בין שמים לים וחושב על חייו מזריחת
השמש ועד שקיעתה. בזמן זה הוא עושה חשבון עם חייו. ביום האחרון לחייו הוא עובר מהפכים רגשיים ותחושות של שמחה צער בושה כעס כמו כל בני האנוש החיים חיים שלמים על פני האדמה.


השם של הספר ״האדון שנפל לים״
אדון משמעותו גבר בעל סמכות שליט מכובד יודע מה הוא רוצה ומבצע את רצונו. האמנם זה כך?

שיר הלל לאלוהים למי שמאמין אשר בשמים ובארץ
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא.

שיר לאדם המאמין שהוא הוא האלוהים מול הטבע האדיש לקיומו.
אדון עולם אשר נפל /בטרם את חייו גמר
והוא חלש ואין מרפא/כי הוא אדון ימלוך לבד
ואין צופה ואין עזרה/כי הוא אדון ישלוט נורא
והוא מחליט והוא רוצה/את אשר הוא לא ידע
והוא היה והוא הווה/ללא כוח וגבורה
והוא ראשון והוא אחרון/והוא אחד מיני רבים
ואחרי ככלות הכל/לבדו ימות נורא
ואז נשיר ביום הזה/אמן אמן שם הנורא.

כל עוד אנו לא מסתכלים למוות בעיניים כאשר אנו עסוקים במטלות היום יומיות אנו רואים את עצמנו כאילו אנו אדונים לחיינו אנו מחליטים החלטות .אדון משמעותו גבר בעל סמכות שליט מכובד יודע מה הוא רוצה ומבצע את רצונו.גם בסיפור
שקראנו האדון (האדון בספר מייצג את כל החברה האנושית) מחליט על מהלך חייו הוא בונה לו חיי משפחה נוחים עסק משגשג חיים נוחים ושלווים . אף אחד לא מאיים עליו אף אחד לא מכאיב לו לכאורה חיים שלווים ונוחים
הוא אדון לעצמו ובכדי להוכיח לעצמו עד כמה חזק הוא ,הוא מחליט לעזוב הכל את העסק את משפחתו ולצאת למסע חובק עולם.
הוא מחפש משמעות לחייו ומוצא את הטבע בכל עוצמתו .הוא מבין שהוא לא האדון. ואת זה הוא מבין רק כאשר הוא שוכב בין שמים לים ומחכה לסופו.
במידה והיה ניצל וחוזר לחייו הרגילים היה ממשיך להיות ״אדון״ דבר לא השתנה גם כשהוא חושב על חייו שעזב
הוא לא חושב שהיה צריך לנהוג ולהחליט אחרת חייו היו לגביו מושלמים.
חייו עוברים ביום אחד כמו הטבע בין זריחה לשקיעה בין לידה למוות.
הטבע מונע על חוקים פיזיקליים יש הקוראים לחוקים אלו ״אלוהים״ הטבע לא מונע על תחושות רגשות אנושיים הטבע אדיש להם הוא אדיש לכל האדונים המלאכים הרוזנים המושלים המלחמות ולסבל האנושי. כך מרגיש האדון שנפל לים וגם במידה מסויימת גם הקורא.
מה שאומר אין גאולה אך בסופו של דבר צריך לחיות כאילו יש גאולה. וזה מה שהאדם מנסה לעשות במהלך חייו.

לפני 11 שנים•אריה
סוס אחד נכנס לבר

סוס אחד נכנס לבר

דויד גרוסמן

ספר מעולה.
בקבוצת קריאה אירחנו את הסופרת שוש ברייניר שדיברה על הספר. הרצאתה היתה מעניינת ומאלפת היא פתחה לעינינו נקודות ונושאים חשובים שהספר עוסק .
מומלץ לקריאה.
בדיחות שמתחילות עם סוס אחד ניכנס לבר.
סוס אחד ניכנס לבר - דוד גרוסמן
סוס אחד ניכנס לבאר ומזמין בירה שואל אותו הברמן איזו בירה
אתה רוצה עונה לו הסוס הייניקן . הסוס גומר לשתות משלם
נותן גם טיפ וניפרד לשלום מהברמן. שואל אחד הלקוחות שיושב בבאר תגיד זה לא משונה שסוס שותה בירה הייניקן
עונה לו הברמן באמת משונה לא יודע מה עבר עליו היום בדרך כלל הוא מזמין בירה מכבי.

סוס אחד ניכנס לבאר מזמין בירה ומבקש מהבארמן שמכיר אותו ואת משפחתו טוב להזדרז כי אישתו ומחכה לו בחוץ והוא ממהר . שואל אותו הברמן מדוע אשתו לא ניכנסות גם לשתות בירה . עונה לו הסוס הישתעגת אישתי היא סוסה.

סוס אחד ניכנס לבאר ושואל את הברמן איזו בירה יותר טובה
מכבי או היינקן הברמן מסביר לסוס את ההבדלים בין הבירות.
הסוס חושב לרגע ואומר אני חושב שאזמין את ההזמנה הרגילה שלי צלחת עשב.

סוס אחד ניכנס לבר ומתישב ליד קליינט ומזמין בירה הברמן
מגיש לסוס בירה וליד צלחת עם עשב.
הקליינט קורה לברמן ושואל תגיד שהסוס שותה בירה אני יכול להבין אבל למה הדשא.

סוס אחד ניכנס לבר מזמין בירה ופוצח בשיחה עם הברמן בנושא האקטואלי של היום למי צריך להצביע לאחר ויכוחים
וצעקות עוזב הסוס את הבר ברוגזה . מיד ניגש אחד הלקוחות
לברמן ושואל תגיד למי הוא בסופו של דבר יצביע.

סוס אחד ניכנס לבר מזמין בירה ואומר לברמן לא תאמין מה שקרה לי היום בסופרמרקט. עמדתי בתור לקופה עם עגלה מלאה במצרכים כשעה . ואיך שאני מגיע לקופה אני רואה שלט ליד הקופה ״קופה זו לא משרתת סוסים״ איזה באסה הלך לי היום.

סוס אחד ניכנס לבר ומכריז היום אני מזמין את כל הלקוחות על חשבוני לשתיה וזאת לכבוד הולדת בני הבכור שנולד היום ובנוסף אני מזמין אותכם לברית מילה שתתקיים בעוד שמונה ימים והשמחה הייתה גדולה . לאחר שהסוס עזב את הבר
ניגש לברמן אחד הלקוחות הוותיקים ואומר לו אני מכיר את הסוס הרבה זמן ולא ידעתי שהוא יהודי.

סוס אחד ניכנס לבר עומד ומסתכל על הסובב אותו ומה רואות עיינו
אנשים שיכורים אנשים בודדים ועצובים גלמודים הוא אומר לעצמו באורווה כבר יותר טוב ועוזב את הבר וחוזר לביתו.

לפני 11 שנים•אריה
הדוח של ברודק

הדוח של ברודק

פיליפ קלודל

ספר מעולה מומלץ לקריאה

לפני 11 שנים•אריה
הנערה מהדואר

הנערה מהדואר

סטפן (שטפן) צווייג

ספר טוב ומעניין כתוב מעולה

לפני 11 שנים•אריה
זכרון דברים (1994)

זכרון דברים (1994)

יעקב שבתאי

זכרון דברים - יעקוב שבתאיזכרון דברים - יעקוב שבתאי
יש ספרים מעניינים יש ספרים שצוחקים יש שבוכים ויש שנשארים אדישים ויש ספרים
שמעבירים בגוף צמרמורת זה מה שאני הרגשתי כשסיימתי לקרוא את הספר ״זכרון דברים״
ספר בעל מסר חזק המביא את הקורא לידי מחשבות עמוקות על חייו ועל הסובב אותו ומעביר בו צמרמורת באמיתות הדברים ובדרך המיוחדת שהסופר כותב.
ניראה כי הסופר יעקוב שבתאי רוצה לזעזע ולטלטל את הקורא להתיש אותו בפרטים טכניים ובתחושות המתרחשים בקצב אחיד ומטורף מתחילת הספר ועד סופו שמצד אחד הוא מתיש מייגע ומדכא ומצד שני מסקרן להמשיך לקרוא בחיפוש וסקרנות למציאת תשובה לסוגיה המרכזית אותה מעלה הסופר כבר בתחילת הספר.
למרות שיש קטעים והם רבים בו הקורא הולך לאיבוד ומתעייף מהמבוך החברתי האנושי שהסופר פורש, בכל זאת הסקרנות מאלצת את הקורא שמחפש גאולה ותשובה לעבור בלאות לדף הבא עד הסוף הבלתי נימנע של חוסר ודאות וחוסר תיקווה ואין תשובה לשאלה.

יש לי תחושה שהסופר בזמן כתיבת הספר נימצא בזון בטרנס במרוץ נגד הזמן
הוא כותב בכפייתיות ללא לאות במשיכת יד אחת ככתב מחובר ללא הפסקה וללא מנוחה כאילו רוצה הוא להעביר לקורא את מצבו ומחשבתו על מהות ותכלית החיים
מול המוות הבלתי נמנע בהסתכלות אמיצה וראליסטית על החיים הסובבים אותו.
הוא עושה זאת על ידי כתיבת עלילה מלאה בפרטים וללא הבחנה בין עבר הווה עתיד.הזמן המקום והמרחב משתנים ומתחלפים בעירבוביה הוא מכניס את הנפשות הטבע ומרחב הזמן לתוך מערבל של החיים ובוחן את התוצאות במיקרוסקופ ופורס זאת על הדף במילים חדות ומדויקות לעיני הקורא. בצורה זו משרטט או מצלם לנו שבתאי מצד אחד תמונת מצב ראליסטית חדה ונוקבת בחיי היום יום בארץ ישראל בתחילת דרכה דרך שלוש דמוית גבריות שסביבם מתרחשת העלילה. ומצד שני
הספר מעלה נושאים חברתיים פילוסופיים אנושיים אוניברסליים הקשורים לטבע האדם תפוסים ורצונות המובילים אותו להתנהלות הניקפאת עליו בתוך הסבך החברתי בו הוא חי החורגים ומתנגשים בתפיסתו המוסרית שאינם נותנים מענה לעצם קיומו.
ניתן להבחין בין שלשלת הדמויות המרכזיות בסיפור בשלשה זרמים עיקריים באופי האנושי ובאסכולות פילוסופיות המאפייניות את הטבע האנושי. כמו כן ניתן לשייך את הדמויות למסורת היהודית שמופיעות בהגדה של פסח ארבעת הבנים .

״הרשע״ צזאר הצלם האגואיסט המנסה לחיות מהיד אל הפה להנות מהחיים עד כמה שיותר לספק את צרכיו ללא התחייבות מצידו. המעדיף את האושר על פני המוסר.מבלי לתת דעתו על הנזק שהוא גורם לסובבים אותו.

״החכם״ גולדמן העו״ד הרגיש התלבט המתוסכל האדם החושב המנסה להבין את מהות ותכלית החיים השואל שאלות ומחפש את יעודו בחיים ואינו מוצא תשובה לא בתא המשפחתי חברתי לא בדת לא במדע ולא ביקום האין סופי ולא אצל הזונות הוא הולך ומאבד את מקומו בעולם הזה ומתאבד.
כמה אירוני שהוא כעו״ד עבר על החוק ומתאבד.

״שאינו יודע לשאול״ ישראל המוסיקאי האדיש לגורלו אדם ללא יעוד ותכלית ללא רצון ודעות של עצמו. כמו בועת סבון הנעה ממקום למקום ללא רצון עצמי כך הוא נע ממקום למקום על פי השיקולים והרצונות של הסובבים אותו. לגבי המתרחש סביבו הוא חי כמת . חוץ מהמוזיקה שהיא מרכז חייו ובה הוא גם לא מוצא פורקן אינו מצליח בחייו וניגרר אחר רצונם של צזאר וגולדמן. ומעניין שיעקוב שבתאי מסיים את הספר ביציאתו של ישראל מחדר היולדות בו נולד ילדו היתום העזוב כאילו ויצא גם מהסיפור שבו לא היה נוכח מבחינת מעשים כוונה וחיים. יתכן שהסופר רוצה להגיד שלא משנה מה נעשה בחיינו עד כמה ניתרוצץ נכעס נתרגז ניקח ללב נואהב נתחתן נוליד ילדים נירדוף אחר כבוד וכסף והנאות בסופו של דבר כולנו יוצאים מהחיים ללא הבנה ממשית מה ייעודנו בחיים והאם מיצינו אותם במלואם.

והרביעי ״התם״ הוא הדמות המרחפת מעל כולם אינה ניראת או נישמעת אך נימצאת
ברקע וקובעת את מהלכינו ומעשנו ללא כל התערבות פיזית ללא ידיעתנו או רצוננו דמות זו היא ה״אלוהים״. (עמוד 109). האלוהים בתרבות הכלל אנושית המערבית והמזרחית, ובעיקר אצל היהדות מנסה לגשר בין החיים למות המוות הוא סופי לא ידוע והאלוהים הוא אין סופי ולא ידוע . אולי האלוהים הוא הגאולה אותה אנו מחפשים. העובדה היא שעד היום למרות כל הקידמה והידע הטכני והאקדמי אנו עדין עומדים בפני הלא נודע בשתי שאלות עיקריות אחת האם יש אלוהים שהוא נצחי והאם המוות הוא סופי. אם נצא מתוך הנחה שאלוהים הוא הטבע שאנו חלק ממנו
כפי שהלא מאמינים באלוהים מאמינים אזי גם אנו ניצחיים מפני שגם אנו חלק מהטבע. ואולי זאת היא הגאולה.

מוטיב החיים והמוות מול היקום האין סופי בספר הוא מרכזי ומובע בשתי דרכים האחת
המוות הוא נעלם גדול ויחידי ממנו בן האנוש מפחד פחד מוות מצד אחד ומצד שני
מצפה שיפתור את כל בעיותיו. הנפשות בספר מתרוצצות הלוך ושוב סביב אותה נקודה מות שהם בתי קברות תנחומים ומחלות סופניות ממנה הם לא מצליחים להתנתק כמו הירח הסובב את כדור הארץ שמסתובב סביב השמש כמו היקום האין סופי שהתחיל מנקודה אחת המתפש לנצח כך הם סובבים חיים סביב נקודת המוות נקודת האין חזור בניסיון נואש לברוח ולנוס מאימת הלא נודע המוות שאותו הם פוגשים וחווים בכל אשר יפנו.
והדרך השניה החיים הסופר יוצר מעגלים אנושיים וחברתיים וריגושים הקשורים אחד בשני מבלי יכולת להתנתק.כל אחד מסתובב סביב עצמו והוא עצמו מסתובב סביב מי שהוא אחר והם ביחד סובבים קבוצה אנושית אחרת בכוחות שאינם בשליטת אף אחד מהסובבים.הם הולכים ומתפשטים וגדלים כמו היקום שהתחיל מנקודה אחת ועכשיו מלא באיו סוף כוכבים הקשורים אחד לשני בכוחות לא ידועים . מתפשטים ללא לאות ומבלי כל תכלית.

כמה סיבות למוות מעלה הסופר בספר
מוות כתוצאה מתאונה
מוות כתוצאה ממחלה
מוות מזיקנה
מוות על ידי התאבדות
המת החי התנתקות מהמציאות הסובבת אותך

הסופר מתאר את החיים בתחילת דרכה של מדינת ישראל עד שנות ה 70
בתחילת קום המדינה שלטו הגברים מכורך המציאות בחיי היום יום של מלחמות ובניית המולדת החדשה והנשים הם אלו ששרתו את הגברים ודאגו לשלומם ובריאותם הן היו תלויות בגברים.
אנו מבחינים בשינוי שקורה בשנות ה 70 כאשר הנשים מתחילות לקחת אחריות
על עצמם ולהתנגד לרצון הגברים ורוכשות מקצוע ועומדות על דעתם. גם הגברים משנים את מקצועם ועוסקים במקצועות חופשיים, צזאר כצלם גולדמן כעו״ד וישראל המוסיקאי שונים מעיסוקם של קודמיהם שעסקו במקצועות של צווארון כחול העוסקים בעבודת כפיים שיש בהם חומריות וממשות. לאומת המקצועות החופשיים שיש בהם רוח ונפש.

כבר מהעמוד הראשון הסופר מכניס אותנו לטלטלה לתראומה למרוץ נגד הזמן אחר גופת המת שבה צזאר וישראל מתרוצצים בין כל בתי הקברות בעיר ובכולם אנו חווים כל פעם מחדש תאור של הלוויה הנערכת בזמן הגיעם.אבא של גולדמן חבר שלהם ניפטר בפתאומיות ביום קיץ חם לוהט שלגבי המת כבר אין זה משנה דבר אך משנה את וחייהם של הסובבים אותו .

שאלתי את עצמי מה היה בספר שהשפיע עלי כל כך חזק שדכדך את רוחי ונפשי
וגרם לי למחשבות דיכאוניות. תשובתי היא שהסיפור והדמויות בספר הם מציאותיות
לא חוצנים או זומבים מעולם אחר אלא כאלה שאני מכיר שגדלתי איתם העיר היא העיר שבה העברתי חלק מחיי והמסר שהסופר מנסה להעביר הוא שמה שאנו רואים זו לא התמונה האמיתית . אם אנו רואים את העץ שהוא ירוק הסופר אומר לנו שהצבע האמיתי של העץ הוא שחור.

בספר זה מעמיד הסופר את הקורא בצומת של חיים ומוות ואומר לא משנה באיזה כיוון תבחר תמיד תגיע לאותה נקודת האין חזור. הוא גם אומר שאין גאולה אך צריך לחיות כאילו יש גאולה. ואם נימה חצי אופטימת זאת נסיים את הכתיבה ונקריא את השיר שכתב יעקוב שבתאי שיר של תיקווה ״אם נדע לאהוב״.ואולי זו התשובה לשאלה אם נדע איך לחיות.

במחשבה שניה עדיף שהקוראים מעל גיל 60 לא יקראו את הספר הזה ויתחילו לקרוא סיפרי ילדים.
מילים: יעקב שבתאי.לחן: ז'אק ברל
קיימים 4 ביצועים לשיר זה

אם נדע לאהוב
שנינו את ואני
מתוך הלב ילדה
יפרחו יונים

אם נדע לאהוב מ
אילו רק במבט
גם ימים אפורים
ירבו כמו שבת

אם נדע לאהוב
בחיבה וברוך
החושך יעלם
והאור ימלוך

אם נדע לאהוב
גם קרוב גם רחוק
האימה והצער
לא יהיו לחם חוק

אם נדע לאהוב
יד נושיט לכושל
נרפא לכואב
ננחם לסובל

אם נדע לאהוב
כל צמא ורעב
אדם אז לאדם
לא יהיה זאב

אם נדע לאהוב
העולם אז ישקוט
ואבות על בנים
לא יוסיפו לבכות

אם נדע לאהוב
אז תוסר הקללה
ולמוות כבר לא
לא תהיה ממשלה

אם נדע לאהוב
אז נישא את הראש
לא גאים לא שפלים
כי פשוט בני אנוש

אם נדע לאהוב
אז הבוקר ייעור
ונשיר שיר חדש
אביבי ושיכור

אם רק נדע לאהוב
נגלה מרחבים
את הזמן את השמש
ואת ים הכוכבים

לפני 11 שנים•אריה
שתיים דובים

שתיים דובים

מאיר שלו

ספר גדול סיפור קצת חלש

לפני 12 שנים•אריה
כְּשֶׁהלילה

כְּשֶׁהלילה

כריסטינה קוֹמֶנצ'יני

קורא לקבצת קריאה יוני 2013

לפני 12 שנים•אריה
יומן של גוף

יומן של גוף

דניאל פנק

קורא ונהנה

לפני 12 שנים•אריה
דרך שלושת הימים

דרך שלושת הימים

ג'וזף בוידן

מומלץ לקריאה
במלחמה כולם ניפגעים גם אלו שאין להם קשר למלחמה
סיפור קשה וחזק על זוועות המלחמה ועל הקלות בחיים של המות
ממולץ לקריאה לבעלי לב חזק

לפני 13 שנים•אריה

ביקורות נוספות על "הבגידה"

הבגידה

הבגידה

הלן דאנמור

#
ניסיתי לדמיין את עצמי חיה בצורה הזו. נזהרת בכל מה שאני אומרת, חיה בפחד מתמיד שישללו לי את החופש או החיים – שלי או של יקירי - אם אטעה ואומר מה שאסור. שאחשוש שמא בעקבות מה שאומר, או לא אומר – אגרום אסון למשפחתי וחברי. חיים בסמוך מאד לשכנים, שדעתם עלי יכולה להיות קטלנית. חיים מצומצמים, רק לשרוד את היומיום. להתמודד עם תרבות של הלשנות, של הקרבת מישהו אחר כדי שלא אני אהיה הקורבן. להבין שכתב אישום שיחרוץ את גורלי אינו חיב להיות הגיוני או נכון. אפילו שטויות גמורות (כמו האשמת רופאים בקשירת קשר נגד מטופליהם, שלא יקבלו טיפול נכון וימותו, במטרה לזרוע דמורליזציה במדינה) מתקבלות על דעתם של שופרות המשטר. להשלים עם מצב שבו מקורבים לצלחת חיים טוב מאד, בעוד אני כמו רוב בני האדם נאבקים על פת לחם.

לא הצלחתי לדמיין את זה. הדמיון שלי מצנזר, כנראה, תמונות נוראיות בנימוק של "פגיעה ברגשות הציבור". רגשות אכן נפגעים כשקוראים את הספר הזה, כי למרות שהוא בדיוני הדברים אכן קרו ובדרך דומה מאד למה שדנמור מתארת.

לנינגרד של 1952 המלחמה הסתיימה לפני כמה שנים, אך אנשים עדיין מלקקים פצעים מהמצור הקטלני הממושך על העיר, שגרם ל-750000 אזרחים מתים ברעב ובמחלות. אנדריי הוא רופא ילדים המתבקש לבדוק ילד שהגיע לבית החולים. הילד הוא בנו היחיד של בכיר בק.ג.ב ומתברר שיש לו סרטן אלים, המחייב כפעולה ראשונה לכרות את רגלו. רופאים עמיתים מזהירים את אנדריי (בלחש ובמסתרים) לבל יתקרב למקרה. אבל אנדריי הוא רופא ומתייחס ברצינות למחויבויותיו לטיפול ולריפוי ולעמוד מנגד בגלל בטיחותו האישית אינה אופצייה מבחינתו.

ספרה הקודם של דנמור – אותו לא קראתי – עוסק במצור על לנינגרד. בנושא הזה קראתי את "עיר הגנבים" הנפלא של בניוף, המתאר את זוועות המצור והרעב ובעקיפין את השלטון הסובייטי שסדר העדיפויות הראשי שלו הוא עצמו ובמרחק ניכר ממנו, אם בכלל, דאגה לאוכלוסייה. כשקראתי אותו שאלתי את עצמי איך בתוך התופת ההיא לא היה שמץ של לכידות בין האנשים שחוו את המצור והרעב. בעלי השררה הוסיפו לרדות באוכלוסייה המותשת, שלא נכנעה לצרים עליה אך נכנעה גם נכנעה לשלטון וסמליו, שנגשו בה ללא רחמים. גם בספר הזה יש תיאורים קשים על מה שעושים רוסים (בעלי שררה) לרוסים (מן השורה)
"המולת הזמן" של ג'וליאן בארנס מתאר את שלטון הטרור של סטאלין גם בתחומים שההיגיון (שלי) אומר שאין בהם מקום לשלטון. נראה שספרים מרשימים על רוסיה הסובייטית בתקופת סטאלין נכתבו (גם) על ידי אנשים שלא חיו שם, ובניגוד אלי הצליחו לדמיין לעצמם – ולהמחיש לקוראיהם – איך זה לחיות באותו משטר אימים.

הספר מרתק לכל אורכו (395 עמודים) דנמור מצליחה לשכנע את הקורא באותנטיות הסיפור, בידע המקיף שיש לה על החברה הסובייטית בכלל ועל התקופה בפרט.
אני יודעת ש"לא חוכמה" לבקר שלטון דיקטטורי ארסי וזר. קל יותר להתייחס לעוולות של אחרים בארצות רחוקות, מאשר לנסות לתקן קלקולים פה. אבל יש משטרים שאפשרו (ומאפשרים) לגרועים באנשים לשלוט בגורל של מליוני בני אדם, להרוס חיים, להרוג ולהשמיד ללא סיבה מיוחדת חוץ מחשדנות ופרנויה. כאשר סטאלין מת (זו נקודת האור פה – גם רודנים רבי כוח מתים בסוף...) יורשיו שיחררו חלק קטן מהאסירים שנאסרו בתקופתו, אלה שקיבלו עונשים קלים יחסית. מיליון ומאתיים אלף אנשים...

לפני 4 שנים•
★★★★★
•yaelhar
הבגידה

הבגידה

הלן דאנמור

ספר טוב. בעולם שבו הספרים מתחרים בעושר תרבותי זמין דוגמת ערוצי הטלוויזיה ונטפליקס, לא קל לכתוב ספר שהקורא שלו יעדיף אותו על פני צפייה פאסיבית במסך. ספר זה הוא אחד מאותם ספרים שמצליחים להתמודד עם התחרות הזו.
לא מדובר ביצירת מופת מדהימה, אבל בהחלט על ספר שמצליח להמחיש את היאוש שבחיים תחת שלטון מטורף והזוי בסוף תקופת סטלין. האדם הפשוט, המשפחה הפשוטה מול הרוע והטמטום של המערכת הגדולה.
הספר הזכיר לי קצת את ד"ר זיוואגו של פסטרנק, אולי בגלל המקצוע של הגיבור, אולי בגלל הדאצ'ה והבריחה אליה מהעיר.
בקיצור - שווה לקרוא למי שמתעניין בתקופה ואוהב ספרות על אנשים בתוך גלגלי השחיקה של החברה ה"מהפכנית".

לפני 4 שנים•
★★★★★
•עומר ציוני
הבגידה

הבגידה

הלן דאנמור

סה"כ ספר טוב שסחף אותי, לא שעמם לרגע והסתקרנתי לדעת איך יגמר הסיפור.
העלילה לא מאוד מתוחכמת די פשוטה וטיפה נמרחת.
הספר בהחלט מצליח להעביר את רוח התקופה הנוראית הזאת מלאת הרוע.
הדרמה בדיונית אך הרקע לסיפור אמיתי :
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D

לפני 4 שנים•
★★★★★
•נמרוד
הבגידה

הבגידה

הלן דאנמור

לא אדרג את הספר וגם לא אקרא, מזעזע מידי בשבילי כול הדבר הזה אלוהים אדירים אללי אשרי שאני כאן כרגע ומתפללת הנני ששום דבר כזה לא באמת יחזור וישוב, אנצור לשוני ואסכור פי מלהביע את הגיגיי בעיניין הזמנים הקשים בחייה של האנושות הזאתהי. הספר הזה כול כך פופולרי שהנני שואלת את עצמי האם כול הקוראים אכן הפנימו את הכתוב והמסופר או רק קראו ממקום של רכילות כמשהו שהיה, כאילודע הלשנות למשל או שלטןן טוטליטארי ועוד כאלה גישות. ושוב אני ביצירת מציאות של עולם אידילי של אושר ואהבה שמחה ואחווה רעות חברות בעיקר חמלה והכלה וסליחה וחיבור לאני העליון.
בכל זאת 96 הצעות מכירה ו ו38 ביקורות שרובן ממש כולן משבחות ומהללות את הספר הזה. שמחה בשבילכם יקרים.
ליל מנוחה רביעי 16-11-2022 18:10

לפני 3 שנים•איור וודה
הבגידה

הבגידה

הלן דאנמור

קראתי אותו בזמן קצר כי הוא מרתק.
החסרון שלו: סיום קטוע מלא באופטימיות.

אבל,כן מומלץ לקריאה.

חושף את המשטר הסובייטי האפל "הנאור".
מלא ברגשות מול קרירות ה"חוק" והשלטונות.

משדר יפה את הפחד של האזרח מפני השלטון...
לכאורה האזרח חופשי אבל בעצם הוא כבול לתעלוליהם של רודני התקופה.

תאורי טבע נפלאים מול הברוטאליות של השלטונות והתעללות באזרח ללא קשר למקצוע שלו.

הסופרת ריאלית פסימית אבל רומזת שהחיים חזקים מכולנו וגם המשטרים ה"אפלים" ביותר סופם נגזר-גם סטאלין הוא בן תמותה וגם התקווה לשינוי תמיד קיימת,לפחות לדורות ההמשך.

שווה קריאה.

לפני 13 שנים•דן-1
הבגידה

הבגידה

הלן דאנמור

אם הייתי יכול לחזור אחורה בזמן לתקופה הכי מעניינת בהיסטוריה, זאת שהייתי הכי רוצה לחקור ולראות מקרוב, רוב הסיכויים שהייתי חוזר לרוסיה של המאה ה-20.
איך שליט אחד, הצליח ליצור יראה, וכבוד כל-כך גדולים כלפיו.
איך מנהיג עם ראיון יפה ואוטופי, הצליח להשליט אימה וטרור על מדינה שלמה.

הספר לוקח אותנו ללניגרד בשנות ה50, מדינה שעוד מלקקת את פצעיה לאחר המצור הנורא.
הדמות הראשית שאנו נחשפים אליה אנדריי, היא דמות של רופא שנותן את נשמתו לחולים שלו. וכשמגיע אליו הבן של ראש המשטרה החשאית הוא יודע שמכאן הכל רק ילך ויסתבך, ובכל זאת הוא מוכן להקריב את עצמו למען הערכים שלו, ומכאן הכל מתדרדר...

הספר מצליח לתאר בצורה מאוד מדוקיית איך נראו חייהם של האנשים באותה תקופה, את הפחד שמישהו מקשיב לך בכל פינה.
החוסר אמון (גם באנשים הכי קרובים) מחשש להלשנה.
החרדה, מכל צליל של מכונית ומצעדים בגרם המדרגות המבשרים על מעצר.
הקורא מצליח להרגיש את האימה, ואפילו את האבסורד בחייו של אזרח בברה"מ.

אבל כאן גם נגמרים הדברים הטובים שאני יכול להעיד על הספר, כי בנקודה הכי חשובה בכל ספר - העלילה, הסופרת נכשלה.
אני מבין שבשביל שהקוראים יצליחו להיכנס לתוך האווירה והתקופה צריך הרבה מקום לתיאורים וזיכרונות, אך הספר נתקע בחציו הראשון רק בתיאורים וזיכרונות. ואז כשהמתח מתחיל, והעלילה מעלה הילוך, הרגשתי שהכל צפוי, ושגם אז הסופרת מחליטה להתמקד בתיאורי פחד ואימה ולא בעלילה.

ספר נחמד, הכתיבה זורמת והתיאורים מעולים!
אבל העלילה לא טובה, ואני לא בטוח שכל הדברים הטובים הנ"ל יכולים לכסות על הפגם הרציני הזה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•On The Road
הבגידה

הבגידה

הלן דאנמור

הסולם של חנן
☺☺☺ האם השכלת
☺☺☺☺☺ מה עוצמת החוויה שעברת
☺☺☺☺☺ האם תחפש יצירות אחרות של הסופר(ת)
☺☺☺☺☺ האם נשאר משקע
☺☺☺☺☺ האם האהבה עוברת
☺☺☺☺☺ האם הקרבת העצים לצורך ההדפסה ,נסלחת.
☺☺☺☺☺ האם הספר ישרוד ל עשרים שנה

חוויה מטלטלת.
יש לה את זה ללא ספק ,לעצב מציאות ברמה כזאת יכול רק כישרון ענק!
הכתיבה באה ממקום מאוד חם ואנושי וכאשר זה מתחבר לתקופה הקשה ההיא נוצר מרקם נדיר באיכותו.
מתוך מירקם החיים הזורם בצניעות הולך ונחשף לאטו מעשה הבגידה עד לממדים של קטסטרופה ואובדן. המולדת בגדה באזרחיה הנאמנים והמסורים שנתנו הכול וקיבלו את התליין סטאלין.
ואז מתגנב הרהור מטריד, עד כמה אנחנו לא יודעים להעריך את המובן מאליו .
מומלץ בחום.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•חנן
הבגידה

הבגידה

הלן דאנמור

במרכז העלילה אנדריי רופא צעיר שעובד בבית חולים ומתמחה ברפואת ילדים ואשתו אנה, גננת בגן שמנסה כל הזמן לעמוד בסטנדרטים של המפלגה, אשר עולים מדי יום. שניהם מנסים לעצב את חייהם תחת השלטון הקומוניסטי, ללא פרטיות וללא ביטחון. המפלגה הקומוניסטית התקיימה הרבה בזכותם של התלונות וההלשנות של השכנים והחברים על שכניהם וחבריהם, כך שבכל מקום נאלץ האדם לשמור על שתיקה ולעשות ככל הניתן על מנת לחמוק מהשלטונות.

יום אחד מגיע לטיפולו של אנדריי בנו של בכיר במשטרה החשאית, החל מאותה נקודה חייהם של אנה ואנדריי עומדים להשתנות וביטחונם האישי אינו מובטח עוד.

"הבגידה" הוא רומן היסטורי על אחת התקופות הקשות והמאתגרות ביותר שעמדו בפני אנשים במאה ה-20. כפי שהוגדר על גבי הכריכה ובצדק, מדובר ב"סיפור סוחף ומרגש על אנשים טובים בזמנים קשים". העלילה בנויה היטב ומכירה לקורא עולם בלתי אפשרי אך קיים שבו כדי להימנע מעינויים היה עליך להשפיל ראשך ולחמוק מתחת לעיניהם הבוחנות תמיד של השלטון ושל הסביבה. אומנם מחברת הרומן אינה רוסיה, אך היא מצליחה להעביר היטב את תחושות התקופה ואת מעשיהם של האנשים שחיים בה. זהו הספר הראשון שקראתי של המחברת והחלטתי להוסיף ולחפש עוד מספריה.

לדעתי הספר הזה מתאים לכל מי שאוהב ספרות היסטורית ומחפש לדעת עוד על העולם המסקרן שהתקיים ברוסיה במהלך המאה העשרים. מומלץ בחום.

לסיכום, אני ממליצה בחום לקרוא את הרומן הסוחף הזה על מנת לחיות, ולו רק לכמה ימים עם אנדריי ואנה במאבק הבלתי פוסק של האנשים הטובים בזמנים שהציבו מבחנים בפני כל אדם והביאו ליצירת רומן זה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•yuli
הבגידה

הבגידה

הלן דאנמור

לנינגרד בשנת 1952, העם הרוסי מלקק את פצעיו ממלחמת העולם השנייה ומנסה להתאושש. בפרט בלנינגרד שעברה מצור והרעבה בלתי נתפסים וכמעט בלתי אפשריים.
אנדריי הוא רופא בסביבות גיל 40, מומחה ברפואת ילדים בבית החולים, ובעצמו בוגר המצור על לנינגרד הן כלוחם ומגן והן כרופא בתנאים לא תנאים ללא תרופות ובתנאי קור וקיפאון ללא אפשרות חימום.
שלטון סטאלין בשיא אימתו, כל אחד חושש מחבריו, בן/בת זוגו, שכניו ובכלל. רבים נלקחים לחקירות ופשוט נעלמים או נשפטים לשנים ארוכות וקשות.
לבית החולים מגיע ילד, בן של בכיר במשרד לביטחון המדינה, ורופאים שונים מפחדים לטפל בו ולשלם מחיר במקרה של תוצאה לא מוצלחת. אנדריי מסכים לטפל בילד, ולאחר הטיפול כשמצבו של הילד ממשיך להיות קשה, אנדריי ומשפחתו יודעים שכעת מצבם השתנה והם עשויים לשלם מחיר ולהתמודד עם המשמעות והתוצאות לטיפול.
ספר המתאר באופן חזק וחד את החיים במשטר בקומוניסטי, בפרט בימי סטאלין, את חיי היום יום, החששות, לפעמים השיתוק שאוחז באדם בגלל הכח של השלטון והמשטרה החשאית.

ספר טוב מאד

מעין "לבד בברלין" אך לא בגרמניה של היטלר אלא בברה"מ של סטאלין

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אבי
דירוג
4.0
לפני 14 שנים

“הנושא של המצור על לנינגרד והשלכותיו על החיים של אלפי משפחות רוסיות תמיד מעורר בקרב הקוראים רעד חלחלה”