פעם חשבתי, שיהיה לי קשה לקרוא ספר שני של אותו הסופר, אם הספר הראשון שלו הרשים אותי מאד. אז זהו שבזכות ג'ון גרישם, כבר לא. בשבוע שעבר קראתי את "שדרת השקמים" והיום סיימתי את "עת להרוג" ומה אומר ומה אגיד, ככה אני אוהבת את הספרים שאני קוראת. סיפור ממש טוב שכתוב טוב, סוחף, מעניין, בלי התבכיינות ועצב אינסופי, בלי שמות של מותגים, נטולי זימה או גסויות בוטות. אם אני רוצה שפת רחוב, אני יכולה לקרוא במקומות אחרים. אני רוצה שהסופר יהיה מנומס, וידידותי לי, שאני לא אצטרך לעמול קשה מדי כשאני קוראת את הספר. שתהיה בו אמירה, אבל ממש לא בנאלית. ספר עמוס באירועים הגיוניים ולא מופרכים. הכל היה בספר "עת להרוג". ספר פשוט מצויין.
לפני כמה שנים התראיין ג'ון גרישם וסיפר שהרעיון לספר הגיע כאשר הוא צפה בעדות של ילדה בת 12 על האונס שעברה. הוא הביט באביה של הילדה ודימיין כיצד החברה היתה מגיבה לו האב היה פועל כראות עיניו. "היה בסיפור הזה גם משהו מחיי שלי, כי הוא עסק במשפט בעיירה קטנה במיסיסיפי, שעורך דין צעיר מקבל בה פסק דין חשוב. זה היה פחות או יותר החלום שלי באותו זמן". בספר, ילדה בת 10, שחורה, נאנסת ומוכת באכזריות, על ידי שני צעירים לבנים, האנסים נעצרים על ידי השריף והמשטרה המקומית, אולם טרם העמדתם למשפט, לוקח אבי הילדה, את החוק לידיו ורוצח את השניים במדרגות בית המשפט. הספר מתאר את היחסים בין הקהילות בעיירה דרומית, המתח הגזעי בין "לוחמי זכויות" לבין רד-נקס. את מערכת המשפט האמריקאית, השונה כל כך מהמערכת המשפטית שלנו, את פעולתם של חבר מושבעים גדול וחבר מושבעים רגיל, את התארגנות הקהילות השחורה והלבנה בעיירה, את יחסי הכוחות, שמשפיעים על שיקול הדעת של בעלי התפקידים בעיר הדרומית. ההגנה מסורה בידי עורך דין צעיר, המלווה באידאלים, אבל גם בחברים טובים, שעוזרים לו להתמודד עם גודל המטלה שעל כתפיו, להביא לזיכויו של האב.

אז נכון שכבר ראינו לא מעט סרטים כאלה, בין שהיו בני שעה או יותר, בכל אחת מסדרות הטלוויזיה ואפילו הקולנוע. ולמרות שאני חסידת הסרטים, שמחתי שקראתי את הספר ולא ראיתי את הסרט. הרגשתי אחרת מסרט. הרגשתי שהדמיון שלי נסחף אחרי קצב האירועים והדילמות והעדפתי לא לתת לדמויות פנים ידועות, אלא אנונימיות והיא זו שעשתה לי את הספר. כשסיימתי לקרוא וראיתי מי השחקנים ששיחקו בסרט, שמחתי שהעדפתי את הספר. אמנם שחקנים מצויינים, אבל זה לא אותו הדבר. מי יכול לעמוד בפני מתיו מקונוהי, דונלד סאטרלנד, קיפר סאטרלנד, סמואל ל. גקסון? ברור שהייתי נמסה מהמשחק שלהם.


הספר, פשוט מעולה. חמישה כוכבים, לא פחות.

ספר מתח מעולה. פרט לעצם העלילה המרתקת ולתיאור המעניין של התפתחות המשפט, יש כאן גם עולם של דמויות ותרבות מהדרום האמריקני. הכתיבה מלאה הומור ציני, והדיאלוגים מהנים

ג'ון גרישם ידוע בתור סופר הכותב ספרות שמתעסקת בעריכת דין וכד' וזהו אחד הספרים היותר טובים שלו! כתוב היטב ומעניין. הדמויות כאילו מדברות אל הקורא. אפשר להרגיש כל מילה, כל פסקה וכל דף. מדהים!

לדעתי הספר הרבה יותר מעביר תחושה אינסנסיבית מאשר הסרט למרות שגם הסרט טוב, מאד אהבתי את דמות העורך דין ובכלל את כל הסיפור פשוט מרתק איך מערכת המשפט עובדת, בחירת המושבעים, הטקטיקות. בהחלט מומלץ ומהנה!

ספר מרגש, יפה, לאוהבים לחץ, מתח. מומלץ לקריאה בחום.
ספר שכל אמא ואבא יהיו מרוצים מהתוצאות. ספר שצריך להשאר בבית כדי לחזור ולקרוא אותו שוב באחד הימים.

ספר סוחף!! מותחן עשוי מצוין!! אחד מטובי הספרים של גרישם.
במקום שהחוק מגמגם הצדק בא מהבטן וצועק, קודם תגובה,
קודם להעניש ואחר כך החוק.
עלילה המתרחשת על רקע הגזענות הקשה במיסיסיפי,
ולוקחת אותך דרך הזעם,היאוש והרצון לשנות של כל מי
שהוא בן אדם עד לעשיית הצדק,שהיה למצרך נדיר באותם מקומות חשוכים.

ספר מעולה, מסקרן ומרגש במיוחד.
מבין הספרים הראשונים שקראתי בחיי ועודד אותי להמשיך ולקרוא..
מומלץ מאוד!

אין לי מה להגיד חוץ מזה שזה אחד הספרים ההכי טובים שקראתי איי פעם ובזה אמרתי הכל!!