ביקורת ספרותית על הגן האנוכיי (האנוכי) מאת ריצ'רד דוקינס
ספר מעולה

---

הרעיון העיקרי של ספר נפלא זה הינו: אנו מכונות השרידה של הגנים שלנו. או, במעט יותר פירוט:

"בשלב כלשהו נוצרה במקרה מולקולה הראויה לציון מיוחד. אנו מכנים אותה "משכפלת". … הייתה לה תכונה מיוחדת במינה: היא הייתה מסוגלת ליצור עותקים מדויקים של עצמה. … המשכפלות ששרדו היו אלה שבנו לעצמן מכונות שרידה לחיות בתוכן. מכונות השרידה הראשונות היו בוודאי לא יותר מקליפות מגן. אבל הפרנסה נעשתה קשה יותר ויותר, עם הופעת יריבות חדשות, בעלות מכונות שרידה טובות ואפקטיביות יותר. מכונות השרידה גדלו והשתכללו, והתהליך המתמשך היה תהליך של הצטברות. … כעבור ארבעת אלפים מליון שנים… הן רוחשות במושבות גדולות, בטוחות מרע בתוך רובוטים מסורבלים ענקיים … דרך ארוכה הן עברו, אותן משכפלות. כיום הן קרויות בשם "גנים", ואנו הננו מכונות השרידה שלהן."

בספר זה, ריצ'רד דוקינס מפליא לתאר את משמעויותיה של תיאורית הברירה הטבעית של דרווין באופן ציורי אך מדויק, תוך ניתוח דקדקני של הלוגיקה שבבסיסה ותוך מתן עשרות דוגמאות מאלפות ומרתקות מעולם החי והצומח. בחלקו הראשון, עוסק "הגן האנוכי" בשאלות יסוד של התפתחות החיים: מהם יצורים חיים וכיצד הם התפתחו? מהם הגנים? מהן זיקות הגומלין בין אורגניזמים לבין החומר הגנטי אותו הם מעבירים מדור לדור? מהן ההגדרות הבסיסיות של "זכר" ו-"נקבה" ומהו שורש האסימטריה המובנית שבינם? כיצד נגזרים היחסים בין זכרים ונקבות בטבע מן האסימטריה שבין זרע לביצית? מהי משמעותה של "תודעה" ומדוע וכיצד התפתחה?

בחלקו השני, הספר פונה לטפל באספקטים חברתיים יותר: מתי ישגשגו אסטרטגיות של שיתוף פעולה ומתי יצליחו יותר אסטרטגיות "בוגדניות"? כיצד מאורגנות ה-"קהילות" של החרקים החברתיים (כגון דבורים ונמלים) ומהו ההיגיון הגנטי העומד בבסיסן ? בחלק זה, הספר גם מכליל את רעיון המשכפלות ושליטתן בעולם דרך ה-"נשאים" (למשל – בני האדם) ומעבירו מן המישור הפיסי-טבעי (גנים המתפעלים את העולם ומבטיחים את המשך קיומם דרך שליטתם ביצורים חיים) למישור החברתי-תרבותי (רעיונות המתפעלים את העולם דרך שליטתם במוחות).

ספר זה העניק לי תובנות חדשות על העולם ומקומנו בו יותר מכל ספר מדע-פופולארי אחר שקראתי עד כה. אנו, בני-האדם, ייחודיים באינטראקציה המורכבת להפליא בין הגנים שלנו והשפעתם הרבה עלינו לבין מוחנו בעל המודעות-העצמית. לא עוד יחסים של גן אנוכי השולט באורגניזם כמו בבובה-על-חוט, אלא אורגניזם המודע לקיומם של הגנים והשפעתם ומסוגל אפילו לשנותם לצרכיו. מי יכול לדמיין להיכן תוביל האבולוציה את בני-האדם במיליוני השנים הבאות (אלא אם נשמיד חלילה את עולמנו קודם לכן).

מומלץ בהתלהבות.

» ביקורות נוספות של עולם
» ביקורות נוספות על הגן האנוכיי (האנוכי)