ביקורת ספרותית על הגן האנוכיי (האנוכי) מאת ריצ'רד דוקינס
ספר מעולה

---

ד"ר עמנואל לוטם המתרגם האגדי שנפטר היום והוא בן שמונים שנה. ד"ר לוטם תרגם בחיין כמות ספרים שהיא מעבר לכמה שאדם רגיל בכלל מצליח לקרוא. בוויקיפדיה כתוב 400 כותרים, אבל זה מעודכן ל-2006 ובוודאות המספר גדול יותר. הוא תרגם הרבה ספרי עיון בתחומי מדע ומדע פופולרי שונים, וכן סיפורת של מדע בידיוני ופנטזיה כמו ספרי אסימוב, חולית, שר הטבעות ועוד הרבה מאוד. מדובר באיש אשכולות שהכיר הרבה תחומים על בוריים וידע לתרגם בצורה זורמת וטובה, אם כי מדי פעם נפל לבחירות מוזרות, לקחת מילה עברית נדירה כדי לתרגם מונח לועזי רווח, או להחליט שהערבית של חולית היא לא מספיק טובה ולכן לשנות אותה.

לזכרו של ד"ר לוטם אני מביאה את הערת השוליים המרגיזה בהיסטוריה, והיא נמצאת בספר הזה, בתרגום העברי למהדורה השניה, שגם כולל הערות של המחבר לאחר תגובות שקיבל על המהדורה הראשונה. לפני זה הקשר: הספר עוסק באבולוציה ובדרך שבה גנים מעתיקים את עצמם מדור לדור, והוא נותן את האנלוגיה של העתקת ספרים בתרגום כדי להדגים את הרעיון של מוטציות שקורות מעותק לעותק במהלך שכפול. הדוגמה שהוא הביא היא תרגום השבעים.

עכשיו להערה.
דוקינס אומר: "קוראים זועמים אחדים התרעמו על טענתי כי חל שיבוש בתרגום "עלמה" ל"בתולה" בנבואה התנ"כית ותבעו ממני הסבר.
ועכשיו לוטם: "כאן נכנס המחבר לדיון בלשני מעמיק במילים העבריות "עלמה" ו"בתולה" ובמקבילותיהן היווניות, להצדקת טענתו זו העלולה להתפרש ככפירה בעיקר חשוב של הברית החדשה, לפיו כל האירועים בחיי ישוע אינם אלא הגשמה של נבואות תנ"כיות שונות. לא ראיתי טעם לתרגם קטע זה העסוק בעניין שהוא מובן מאליו מבחינתנו.

וזה מרגיז מכמה סיבות, אבל בראש ובראשונה בגלל הפטרונות שלקח כאן המתרגם בהחלטה מראש מה יעניין ומה לא יעניין את הקורא העברי, זה שבכל מקרה כבר הגיע להערות הסיום, מה שהוא אומר שהוא נוהג לקרוא דברים שהם לא סבירים. אז מר לוטם, מי אתה שתחליט בשבילי מה מובן מאליו ומה לא, מה מעניין ומה לא?


ןאם כבר התכנסנו אז קצת על הספר: ריצ'ארד דוקינס הוא ביולוג שמתמחה באבולוציה. אני לא יודעת איך הוא כחוקר ומדען, אבל הוא מורה מעולה. הספר מסדר את גישתו בנוגע לאבולוציה בצורה בהירה ומדורגת. התזה העיקרית היא שהברירה הטבעית נעשית לא ברמת הקבוצה ולא ברמת הפרט אלא ברמת הגן, והגוף (שלנו, של אחרים, של החיות סביבנו) הוא רק "מכונת שרידה" ענקית שהגנים פיתחו יחד כשיתוף פעולה שמאפשר יצירה של סביבה טובה יותר לשכפול גנטי ולהתרבות. על פי זה הוא מסביר מושגים רבים כמו רביה, דומיננטיות, מלחמת המינים - זכר מול נקבה, אסטרטגיות יציבות ולא יציבות להישרדות, ואת מונח האנוכיות מול אלטרואיזם. לדידו של דוקינס באופן טבעי אין אלטרואיזם, והכל נעשה מתוך חישובי אסטרטגיה להגברת הרבייה, ומכאן שאלטרואיזם הוא מונח תרבותי. כמתמטיקאית פרק 11 בספר הוא טוב במיוחד, כי הוא הסבר מעולה על תורת המשחקים ועל דילמת האסיר, שאותה דוקינס הרחיב אחר כך לנושאי בחירות אסטרטגיות שונות.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על הגן האנוכיי (האנוכי)