הביקורת נכתבה ביום רביעי, 29 ביוני, 2011
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
- כשמדען בכיר מציין שמשהו אפשרי, הוא קרוב לודאי צודק. כשהוא מציין שמשהו בלתי אפשרי, הוא כנראה טועה.
- הדרך היחידה לחשוף את גבולות האפשרי הוא להעיז קצת מעבר להם, לתוך הבלתי אפשרי.
- לא ניתן להבדיל בין טכנולוגיה מתקדמת דיה לבין קסם.
(מתוך שלושת החוקים של ארתור סי קלארק).
הספר הזה כולל 18 סיפורי מדע בדיוני שארתור סי קלארק כתב בשנות השישים. אין זו יצירתו המפורסמת ביותר, או הטובה ביותר אבל הספר הזה מדגים נפלא את דרך החשיבה של חיזוי העתיד בעשור ההוא, בו המצאות כמו הלייזר, גישושיות הרובוט הראשונות במאדים, תגליות כמו כוכבים פועמים , הצופן הגנטי וגולת הכותרת - נחיתת אדם על הירח היו ממאפייניו הבולטים.
ארתור סי קלארק היה גאון. הוא היה סופר פורה, מתמטיקאי - פיזיקאי בהכשרתו, שהגה רעיונות מופלאים לספריו, וחי כדי לראותם מתגשמים. הוא כתב סיפורים ידועים, היה הוגה דעות ופילוסוף ודעותיו - בעיקר אך לא רק השנויות במחלוקת - מרתקות ומעשירות.
הסיפור על שמו נקרא האוסף מדגים את גדולתו: מדובר ב"תחרות" מהירות של "סירות חלל" המונעות ע"י אנרגיית השמש, ללא דלק מסוג כלשהו. קילומטרים של "מפרשים" קלים קולטי שמש אמורים להניע את הסירה הקלה. המתחרים מנסים להיות טובים יותר בסירה מתוכננת טוב יותר, קלה יותר ובכישורי הניווט שלהם, או בתימרונים "מלוכלכים" כמו להצל את המתחרה שלא יוכל לזוז. כל התאורים המדעיים מתקיימים היום בלי שניתן עליהם יותר מדי את דעתינו. וזה כשחושבים שהסופר נולד ב 1917 הוא נתון מדהים בפני עצמו.
רק בהבנת נפש האדם ארתור סי קלארק לא היה גאון: הוא חשב שכולם כמוהו. טוב, הוא היה אנגלי.
17 קוראים אהבו את הביקורת
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
