• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

מאת אואן קולפר

הביקורת של אֵרִיַה

תמונה של אֵרִיַה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

מאת אואן קולפר

הביקורת של אֵרִיַה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אֵרִיַה
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2003
סדרה:ארטמיס פאול #1
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
סהר־פז
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

ספר טוב נקרא מהר ואי אפשר להפסיק ונחמד לקרוא ולפרש את כל הסמנים שבתחתית העמוד
ובקיצור ... ספר מדהים ומומלץ לכולם!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של אנג'ל
אנג'ל
תמונה של דודה דיי (פעילה לשעבר [גילאי 12-13] )
דודה דיי (פעילה לשעבר [גילאי 12-13] )
תמונה של Mira
Mira
3קוראים|גיל ממוצע39|100%נשים

על המבקרת

תמונה של אֵרִיַה

אֵרִיַה

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
71 ביקורות•293 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•תרגום (נוער)•קומיקס
תמונה של אֵרִיַה
אֵרִיַה
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות71
לייקים שקיבלה293
דירוג ממוצע4.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה25תרגום (נוער)23קומיקס4

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אֵרִיַה

זרים

זרים

דין קונץ

אוי הספר הזה כל כך הרגיז אותי! אני לא יכולה לסבול את זה!
אז לפני שאני אסביר מה כל כך הרגיז אותי - אני אתחיל מהתקציר.
מושך מאוד, נראה מרתק, ובלי שום ספק מכריח אותי להודיע "הספר שלי, שאף אחד לא ייגע בו, תיזהרו ממני" לכל המשפחה.
ובשבת קיצית וחמימה אחת (כן בטח! רעדתי מקור!) החלטתי להתחיל אותו.
הספר מתחיל בצורה מעולה, בהחלט מעולה ונעשה מעניין יותר ויותר, עד שבשלב מסוים הגעתי למסקנה שאין סיכוי שזה יהפוך להיות יותר טוב וכאן חייבת לבוא ירידה.
ולא ייאמן כמה שצדקתי.
אין לי שום דבר נגד מדע בדיוני, להפך. זה אחד הז'אנרים האהובים עלי.
אבל כשספר מוגדר כמותחן, אני מסרבת לתת לו להתערבב עם מדע בדיוני!
כי גם אני יכולה לעשות את זה! לכתוב תעלומה ארוכה, ואז להנחית מכשף מהשמיים שיעשה הוקוס פוקוס והתעלומה תיפתר!
אז כן, זה מה שהרגיז אותי כל כך. ובגלל כל העצבנות שלי על האכזבה הזו נתתי לספר רק שלושה כוכבים.
הכתיבה הייתה מדהימה, הרעיון מעניין, העלילה סוחפת.
אבל בסופו של דבר הכל אכזב אותי.
אולי אני אנסה לקרוא אותו שוב, הפעם כשאני אהיה מוכנה לאכזבה שהולכת להיות. ואז אולי הציון שלי לספר יעלה.

ולסיכום - מומלץ, אבל רק אם אתם אוהבים להיות מופתעים לרעה/טובה בסוף הסיפור.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
הירושה

הירושה

כריסטופר פאוליני

אז, בתור התחלה לסיום של הסדרה המדהימה הזו:
ברכותי כריס! החזרת את אראגון ישר ראש העשריה שלי! (מקום מכובד ביותר, אם תשאלו לדעתי)
ועל הספר:
לא הייתי מוותרת על עמוד אחד, ברור לגמרי שאני באבל על כך שהסדרה נגמרה. בכי, תכנון איומים על חייו של כריס, וכל העניין הזה, אבל יש בזה גם שמץ של גאווה.
הסופר, גאון!
הסוף לא צפוי, כלומר, חלק ממנו כן, אבל ברובו לא.
הספר - מדהים!
למרות שכבר קראתי ספויילרים, הספר הזה עצר לי את הנשימה (ובית הספר חנק אותי כשהייתי צריכה להפסיק לקרוא בדיוק בקרב בין גאלבטוריקס לאראגון), והתחלתי לקרוא שוב מהתחלה.
אז אני ממש עצובה על כך שגמרתי את הספר כל כך מהר, ממש ממש ממש ממש ממש עצובה, קיוויתי לגרור את זה הרבה יותר, כדי שיהיה לי הרבה זמן של הפתעות.
הכישרון של כריס שוב מתעלה, ומוכיח לי שעדיין אפשר לעשות דברים מקוריים אחרי 'משחקי הרעב', 'הארי פוטר' וכמובן - 'שר הטבעות'.
רק שיהיה ברור - מי שרוצה להצטרף אלי כדי ללכת אל כריס ולאיים עליו כדי שימשיך את הסדרה - מתקבל בברכה!
אני שוב מסרבת להאמין שהסדרה נגמרה, ואני מבטיחה לכם שהיו לי דמעות בעיניים כשסגרתי אותו, סוף.
אז באמת, אני לעולם לא אעזוב את הכינוי הזה, כי אני מסרבת להאמין שזה סוף הסיפור של אראגון, אני בטוחה שהוא יחזור, גם אם יצורי צללים ייאלצו להרוג את אוריק וקטרינה, ואפילו את רוראן.
ובמילים מעוררות תקווה אלה - אני אחזור ואומר, הספר מדהים, הרעיון מקורי יותר מהראשון והרביעי הוא היהלום שבכתר, מילים לא יספיקו כדי לתאר מה אני מרגישה כלפיו.
מובן מאליו שהיו חלקים ברורים לגמרי, לדוגמא ספויילר:
גאלבטוריקס מת, אולי בדרך מקורית יותר, אבל הוא מת.
נאסואדה ומרטאג מפתחים רגשות אחד כלי השניה, חמוד מאוד.
נאסואדה היא השליטה של אלאגזיה, ברצינות? למה לא יכולת שאראגון לא יעזוב אלא יישאר כשליט? המפ!
פירנן בוקע למען אריה, לא יכול להיות יותר צפוי מזה.
אבל מה שבאמת הפתיע אותי, זה העובדה שאריה ואראגון לא ביחד.
זה לגמרי לא טלנובלה, אבל זה משהו שפשוט חייב להיעשות.
הלוואי שאני אזכה לכתוב ביקורת שמחה יותר על הספר הבא שיצא אולי בסדרה חדשה, אבל על אותן דמויות.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
מוות של דיו

מוות של דיו

קורנליה פונקה

אני מניחה שכולם מכירים את ההרגשה של לגמור סדרה טובה.
בוהים עוד כמה שניות במילים האחרונות, מתחננים שזה לא הסוף, מעבירים דף.
ואז יש את ה"תודות"
טוב, באופן אישי, אני מתחילה לקפוץ במקום מרוב כעס (כן כן! תאמינו או לא!)
ו... תוך כדי שאני מקפצת לעצמי על כל שאני זועמת על סיום הסדרה, ו(לא לגלות!) חושבת על דרכים לאיים על קורנליה כדי להשיג המשך, חשבתי שוב על הסדרה.
מיותר לדמרי לציין שירד לי ציון באשמת הסופרת (חכי חכי! איתך עדיין לא גמרתי!) אבל בכל זאת, למי אכפת.
וכמו שאני עושה עם כל ספר טוב - פתחתי את הספר שוב.
אני מודה, זה ממש לא השיא, הכי טוב היה "כשף של דיו", ואני לא אתחרט על זה שאמרתי את זה.
הספר... מאכזב, בתמצות.
כמעט כל הקצוות נסגרו, ואין סיכוי להמשך.


ספוילר
אכזבה גדולה, מגי ופאריד לא ביחד.
ולמה? בגלל הילד המעצבן הזה ש... שניה, לנשום. אוקי.
טוב, מאכזב שמגי ופאריד לא ביחד, אמצע הסדרה רמזה שככה יהיה בסוף, ואני ציפיתי לזה (למרות שאולי אז הייתי אומרת שזה קיטשי), אבל היא הרסה לי.
ואני כבר תכננתי לכתוב שהקשר היה צפוי!
סיום ספוילר


טוב, אני כן התאכזבתי מהספר, למרות שהוא היה בכל זאת מדהים.
אז...
כן, רוצו לקנות, וכמו שאמרו לי בביקורת הקודמת - תרמסו כל מי שעומד בדרך, ואל תשכחו לקחת קסדה כשאתם קוראים (המחבת באמת כאבה! אל תעשו את אותה הטעות!)
ואני אלך עכשיו לקפוץ במקום שוב.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
לקסיקון השדים

לקסיקון השדים

שרה ריס ברנן

אני לא יודעת למה, אבל פשוט לא הצלחתי להתחבר.
קראתי, וקראתי, וקראתי, ובשבל מסויים לא יכולתי יותר, אז נטשתי את הספר לשבוע.
טוב, כולנו יודעים מה עושים כשאין אף אחד בסימניה וממש משעמם - פותחים את הספר ששוכב שם למעלה על המדף. רואים אותו? כן, בדיוק, זה.
בוחנים לדקה את הכריכה, שוקלים, מסתכלים שוב על המדף בתקווה שיהיה שם ספר שהפיה הטובה והגואלת הביאה לנו. ו... אין.
טוב, נו, אחרי אנחה כבדה הספר נפתח שוב, ואנחנו שוקעים בקריאה.
רק מהאמצע אהבתי אותו.
הרעיון מדהים, לא חשבתי על הרעיון הסופי, הוא היה ממש גאוני.
ורק בזכות האמצע והסוף אני מביאה לו ארבע כוכבים, ולא שתיים או שלוש.
חמש, לצערי, הוא כבר לא ייקבל.
בקיצור - תקראו, אבל אל תנטשו בגלל ההתחלה, יהיה חבל.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
הבחירה

הבחירה

אלי קונדי

אני עומדת לבכות מרוב צחוק.
באמת?
קאסיה? (קטסה, קטניס...)
והעלילה...
באמת.
בואו נראה.
קודם כל: גיבורה, השם מתחיל ב-ק'
שני בחורים, שניים מאוהבים באותה אחת, אחד נדחה, השני נבחר.
פו, פיטה, קי
גידון, גייל, זאנדר.
רגע רגע.
אמרנו ששולטים בחיים של קאסיה?
זה מוכר לי מאיפשהו?
מהקפיטול? מהעובדה שמחוננים נשלחים למלך?
היא מתמרדת?!
עורבני חקיין... מחוננת מורדת...
אני רוצה לבכות ולצחוק מהקיטשיות.
אבל אני לא אשקר - מגיע לספר ארבעה כוכבים.
למרות שההתחלה רוצה לגרום להרדם, לא נורא, שורדים עד לאמצע, עד לטעות הגורלית...
וואו!
מתח, רגשות, עלילה, ושטחיות.
רוב הדמויות שטחיות, בלי עומק, ולדעתי - בלי משמעות.
אחת הדמויות שממש אהבתי, ושהייתה מרתקת בעיני הייתה הסבא.
אני לא יכולה לספלייר, זה לא יהיה הוגן, אבל הוא מרתק אותי!
הספר מותח, מה היא תעשה בצעד הבא? מה הגלולה האדומה עושה? מה הסוד של קי?
מ-ר-ת-ק.
הרגשות מסופרים בצורה כל כך אמיתית, מדהימה, וסוחפת.
העלילה קצת שחוקה, מה שנכון נכון.
אבל היא בכל זאת מקורית, מקרים מסויימים.
אני מניחה שכולנו הבנו למה הספר קיבל רק ארבעה כוכבים.
היי, אלי, אם היית משקיעה קצת רעיונות ומוותרת על "מחוננת" ו-"משחקי הרעב" היית מקבלת אפילו חמש.
מומלץ בחום, אבל מהספריה, אל תבזבזו שלושים שקל. (אני עדיין לא מאמינה שקניתי את זה כשזה עלה שמונים שקל!, כל כך לא הוגן!)

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
בן נפטון

בן נפטון

ריק ריירדן

בסדר, בואו נפתח את הביקורת בהודעה חשובה ביותר:
אני לא אוהבת מאוד את ריק ריירדן.
אז למה בכל זאת קניתי את הספר?
כי מבחינתי זה פשע להתחיל סדרה ואז לקטוע אותה באמצע (חוץ מכמה יחידי סגולה שממש שנאתי)
אז... ככה:
כריכה מדהימה.
בניגוד לדרקון הארד שממש סיקרן אותי, והכריח אותי לפתוח את הספר, הפיל הז פשוט מלחיץ.
למה? לפרנק יש עיניים אדומות או משהו?.
למען האמת, אני עדיין לא סגורה על מי זה, חניבעל או פרנק... אבל לעניננו!
היו כמה סיטואציות שבהם הייתי חייבת ליצור קטע הזוי, והרי לפניכם אחד מהם:
פרסי בורח מהגורגנות.
כמה פגשנו את זה בפרסי ג'קסון? כמה?
אז קדימה פרסי! רוץ כמו הרוח! (סליחה, אבל קצף הגלים פשוט לא נכנס לפה).
קדימה הרה, יונו, איך שרוצים.
שוב תיהי הזו שעושה את הבעיות ההזויות, הרי זה לא נחרש בפרסי ג'קסון, בכלל לא.
אבל באמת.
שוב? שלושה דמויות? כמו בכל אחד מהספרים ההם?
דמויות חמודות, אני אשקר אם אני אומר שלא.
אבל מה הבעיתיות?
הייזל ופרנק! הקיטשיות של זה הורגת אותי!
פייפר וג'ייסון! איך לא?!
תעשו לי טובה.
הקטע של האחד שלפעמים נשאר בצד כי האחרים נלחמים והוא מקנא בכוחות נחרש עד היסוד.
ובכל זאת - חמש כוכבים.
הספר היה מצחיק כל כך, נשכתי את השמיכה כדי לא להרעיד את כל הבית בטעות (או בכוונה).
הרעיונות החדשים מקסימים, ואני כבר מתה לראות למה עוד ריירדן מסוגל.
אבל למרות זאת - בחייך, תסיים את הסדרה הזו עוד שניים שלושה ספרים ותגיד ביי לפרסי.
הוא עבר, הדמות נחמדה אבל חרושה.
יודעים מה? אני שוקלת מחדש את ריירדן בתור אחד הסופרים שאני אוהבת.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
כשף של דיו

כשף של דיו

קורנליה פונקה

בסדר, הדבר החשוב ביותר בשבילי הוא לנשום, להרגע, ולהשתדל לא לשבור כל צלחת זכוכית שאני רואה.
איך אפשר?!
איך אפשר להשאיר קוראים אומללים ומסכנים ללא ספר בצפייה לשלישי?!
רשע טהור, אני אומרת, רשע טהור לא להוציא את השני והשלישי באותו זמן, כדי שנדלג לחנות הספרים (אה... לא בדיוק, נרוץ ונאיים על כל מי שיעמוד בדרכינו) ונקנה את שני הספרים ביחד.
מתח, רומנטיקה, מסתורין... הכל מהכל!
העלילה מתפתחת מהספר הראשון שבו נטשנו את אצבע אבק ופאריד לבד, ואת מגי, מו, אלינור ודאריוס בבית הגדול של אלינור.
מהמשפט הראשון נשביתי בקסם, ואני מאשימה את קורנליה על כך שלא הכנתי שיעורים, הכל אשמתה!
מצאתי את עצמי צוחקת , צורחת, בוכה עם הדמויות. יש לי תחושה שקורנליה כותבת על עצמה כשהיא אומרת שיש כאלה שמסוגלים להפיח חיים במילים.
העלילה מדהימה ומותחת, אין סיכוי לעצור באמצע הספר גם אם מאיימים במוות (לא, עלי איימו במחבת בראש).
ואם להודות, הספר עדיין מחכה שאני אחזיר אותו לספרייה כשאני קוראת אותו שוב ושוב.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
כבלי קסם

כבלי קסם

אורסון סקוט קארד

במילה אחת: וואו!.
אני זוכרת את האגדה על בבא יאגא, היו מקריאים לי אותה פעם ברוסית.
נערה צעירה שאחיותיה ואמה שונאות אותה.
והנה עכשיו אני מוצאת את ההתחלה, איך הכל התחיל.
איך היא הגיעה לבית שמסתובב על כרעי תרנגולת, ואיך הגיעו הפרשים שמבשרים על אמצעו, סופו, ותחילתו של היום.
ספר מקסים, ממש מעולה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה
טורף ברשת

טורף ברשת

דנה אבירם

ספר טוב
לא הסגנון שלי, אבל זורם
החלטה לעתיד מהספר?
לא לתת פרטים לאנשים מהאינטרנט.
בסך הכל, ספר קולח, שנכנס ללב אחרי הקריאה, בהחלט קשה לנטוש אותו

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אֵרִיַה

ביקורות נוספות על "ארטמיס פאול"

ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

איזו מציאה מופלאה מצאתי על מדף הילדים שלנו בבית. לפני כמה שנים רכשתי כמה ספרים של ארטמיס פאול, ושמתי אותם על המדף, ולאחרונה בחרתי לעשות קריאה של ספרים ראשונים בסדרות כדי לראות האם הסדרות מתאימות גם לי, והפעם בחרתי לקרוא את ארטמיס פאול. ואוו, איזו קריאה כיפית זאת הייתה!!!
קולפר כותה מדהים, זורם, קולח, מלא באקשן, עם המון הומור (שדווקא כאן הוא בעיקר לנוער), הוא יודע לתאר תיאורים מדוייקים של תנועה ושל מחשבה והדמויות שלו שלמות ומלאות רבדים מה שמוסיף לקריאה המון נדבכים איכותיים.
העלילה עוקבת אחרי נער צעיר בשם ארטמיס פאול שהוא נרקיסיסט אגואיסט ומלא בעצמו עד להתפקע, והוא גם עשיר מאוד, והוא בוחר למצוא דרך להתעשרות מהירה על ידי חטיפתה של פייה שבעקבותיה יבואו מפקדי צבא הפיות להציל אותה, וככופר הוא מבקש טון של זהב פיות טהור. הוא מסתמך על קסמי פיות שהוא משיג בדרכים לא ישרות ומנסה לבנות תוכנית ללא פגם שאיתה ישיג את הזהב המדובר...
הסיפור מעולה, בקצב מסחרר, עד שמצאתי את עצמי לא רוצה להניח את הספר מהיד.
פשוט תענוג. תהנו...

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

אני תמיד דוחה קריאה חוזרת של ספרים.
יש לי רשימה באתר של ספרים שאני צריכה לקרוא שוב, ונכון לרגע זה היא בקושי מתקדמת.
זה פשוט משהו שקשה לי להגיע למצב שאני קוראת שוב את אותו ספר, אני אחרי הכל מכירה את העלילה, אולי אני לא זוכרת לגמרי את הפרטים, אבל אני יודעת איך זה הולך להסתיים ומה יעלה בגורלן של הדמויות. אז למה לקרוא שוב? לא עדיף לקחת ספר חדש?

ובכל זאת, יש את הספרים האלה ששווים קריאה חוזרת, שהם היו כאלה טובים, שהשפיעו עלי כל כך הרבה. שאני פשוט מרגישה שמגיעה להם הזכות להיקרא שוב.
סדרת ארטמיס פאול היא אחת מהן.
הסדרה הזאת השפיעה עלי המון, אואן קולפר היה סופר מוכשר באופן מדהים מבחינתי, הסדרה הייתה מעולה וגרמה לי לשנוא, לאהוב, לבכות ולצחוק, חיכיתי בקוצר רוח לספר האחרון (שאותו עדיין לא קראתי לצערי הרב מאוד) שיצא כבר.

אבל בשלב מסוים, ככל שעבר הזמן, פיניתי מחשבה לדברים אחרים חוץ מארטמיס פאול, הכרתי ספרים חדשים ותחביבים חדשים, ולצערי ארטמיס פאול קצת נדחק הצידה, במובן מסוים.
אבל הוא היה ברשימה של הקריאה חוזרת שלי, כי זכרתי את הסדרה לטובה.
אבל, כמו שאמרתי בתחילת הביקורת, אני תמיד דוחה הקריאה חוזרת של ספרים.

אז מה גרם לי ללכת לספריה ולהשאיל אותו שוב?
אני לא ממש בטוחה, האמת, היה לי כבר ספר שתכננתי להתחיל. אבל החזרתי ספרים בחזרה לספרייה ועברתי אוטומטית על המדפים לחפש ספר, ולא מצאתי שום דבר מעניין.
אבל הוא היה על הכוננית של הספרים שהוחזרו לא מזמן, לא בולט לעין בכלל עם הכריכה החומה והפשוטה שלו (לא שעדיף את החדשות, הן נוראיות) ובכל זאת, אפילו שהחשבתי אותו להכי פחות טוב בסדרה, לקחתי אותו. אין לי מושג למה.

יום אחרי, במהלך שיעור ספורט, שאר הבנות משחקות כדורגל, ואני מתיישבת בצד ופותחת את הספר. ואני שוב קוראת את אותה פתיחה שזכורה לי, על באטלר וארטמיס, בחום של אירלנד.

אותה תחושת שעמום שזכרתי מהספר בקריאה הראשונה לא הייתה קיימת בכלל, העלילה עניינה אותי למרות שידעתי איך הכל הולך להיגמר ומה הולך לקרות, הדמויות הצחיקו אותי. והפגישה הראשונה של הולי שורט וארטמיס העלתה לי חיוך על הפנים, כי ידעתי בדיוק איך זה הולך להמשיך.
והכתיבה של אואן קולפר נפלאה, כבר כמעט שכחתי כמה כיף לקרוא.

ופתאום אותה התלהבות שהייתה לי מהסדרה בשנה שעברה חזרה שוב, אולי לא במלואה, אבל יש לי תחושה שאני הולכת לעשות קריאה חוזרת לכל הספרים הבאים בסדרה. והאמת שכבר הספקתי להשאיל גם את הספר השני ולהתחיל לקרוא אותו.

מתוחכם, מקורי, נפלא, מצחיק ושנון. הסדרה מיועדת לכל הגילאים. וללא ספק שווה קריאה חוזרת.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•SHIRA
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

ארטמיס פאול השני הוא פושע. הוא נולד למשפחת פושעים. הוא גאון, הוא לא מטורף, הוא יהיר, הוא אכזרי, והוא רק בן 12.

זה החידוש הגדול בספר הנהדר הזה. אמנם הוא היה מבלבל מאוד, בגלל שעדיין לא החלטתי באיזה צד אני. חיבבתי את ארטמיס יותר מהולי, אבל ברור שהולי היא הטובה בספר.
וכאן אני רוצה להסביר משהו, יותר לעצמי מאשר לכם. בכל ספר יש את גיבור הספר הנעלה, הטוב. הנלחם בגלל הרצון שלו לעזור לאנושות או מה-שזה-לא-יהיה. האם תזדהו עם הגיבור הזה יותר משתזדהו עם הנבל הראשי, האנוכי, התחמן, הרשע?

בכל אדם יש את הצד הרע הזה. לא יתכן אדם שהוא כולו טוב, ולא יתכן אדם שהוא כולו רע. אואן קולפר לא הלך על הגיבור האידיאלי המושלם, הוא הלך על הגיבור הלא חף מפגמים. ואת זה אני אוהבת. הוא שילב עולם שכולו קסם וטכנולוגיה, בתוך העולם הרגיל. הוא שילב את הכל. אמנם לא בצורה חלקה, אך בצורה מוצלחת מאוד. (מה שכן, מחובתי לציין שארטמיס פאול לא יהיה איש שיחה נעים במיוחד בחיים האמיתיים.)
בכל מקרה, הספר לא מושלם. מן ספר ראשון שכזה, שיודעים שהכותב ישתפר בהמשך ושזוהי רק ההתחלה. מומלץ ^^

לפני 11 שנים•
★★★★★
•~RAIN~
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

לפעמים במשא ומתן מורידים אותנו נמוך....
תלועת הספרים שלי מדי פעם הופך סידרתי... ריק רירדן על כל פרסי ג'קסוניו, אחר כך הסדרה של הגיבור האבוד בן נפטון אות אתנה, וכל שבועיים בדיקה עם הרביעי בסידרה "בית האדס" כבר תורגם לעיברית... אני מנסה להציע לו ספרים אחרים, להוציא אותו מהסדרתיות, וזה לא קל. ואז יש המשא ומתן בנינו, אני ממליץ את "הנקה ופיט" (על סמך המלצת נתי), הוא מסרב בתוקף. ואז מגיע המשא ומתן, ולפעמים במשא ומתן מורידים אותנו נמוך... כמו שארטמיס הוריד נמוך את מפקד משמר הלפריקונים במשא ומתן לשחרור השבויה שלו, כך מוריד אותי עוללי, ראשית אוני, בתוך תוכו הוא יודע שבסופו של דבר, אני בעצם רוצה לקרוא את שהוא קורא... להציץ לעולמו. הסיבה היחדה שהמשא ומתן חיוני זה ה missed opportunity cost, מה אני לא קורא כשאני קורא את מה שהוא "ממליץ" לי כגמול על המלצותיו. אז אני משתדל "להשבר" כשנדמה לי שזה חשוב לו, וכשהספר שאני מביא למשא ומתן חשוב לי... מסובך לא?
אז תשמעו, ארטמיס פואל הוא לא גיבור רודף צדק אם כי קצת שובב דוגמאת הארי פוטר. מדובר בפושע מתוחכם, נצר לשושלת פושעים מתוחכמים. אחד כזה שאביו לא בסביבה, וגם אימו לא ממש איתנו. ארטמיס מוצא דרך מחוכמת ביותר לשים ידו על כ 15 מליון דולרים (תלוי בשובי השוק של הזהב), תוך שהוא עשוי להסתבך עם "העם".
הספר מחוכם, משעשע לפרקים, וזה שהגיבור אינו נקי כפיים ובר לבב מוסיף עוד מעט לחן. הספר רווי בלא מעט הומר, שנינות ורגעים מרגשים.
ואז סיכם התולעת, טוב מחר אני מביא את הספר השני, הספר הראשון הוא הכי פחות מותח...
אני מחכה בכיליון עניים

לפני 12 שנים•
★★★★★
•קורא כמעט הכול
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

התלבטתי כמעט יותר מידי איזה דירוג לתת לספר הזה.
שחושבים על זה, קודם כל זה ספר מדהים, העטיפה שלו מושכת את העין, והתקציר לא רע יחסית לתקצירים אחרים, עם הכתיבה המשעשעת, והדמויות למיניהן, לא קשה לקלוט למה הוא הפך לרב מכר.
אבל, מצד שני, היו כמה קטעים בספר (ארבעה-חמישה, לא משהו קריטי) שהרגשתי קצת מרוחקת והייתה הרגשה מרחפת ומוזרה שגרמה לי לרצות לעזוב את הספר.
ועל הרגעים הבעייתיים האלו אני נותנת לו ארבעה כוכבים, ציון הוגן למרות שאני רוצה לתת לו חמישה כוכבים.

---

את הספר אנחנו פותחים עם ארטמיס פאול, ובין הפרקים מדלגים בינו לבין הפיות וכל השאר (שעם המזל שלי כבר שכחתי איך אואן קולפר קרא להם בספר) והדילוגים האלו מעצבנים, כי זה די מבלבל לצד מי המספר אמור להיות, כלומר, אנחנו יודעים מי הגיבור של הספר, אבל אנחנו לא יודעים אם הוא בעד ארטמיס או נגדו, אם הוא רוצה שארטמיס יהיה המנצח במשחק המוחות שלו, או לא.

אבל הספר הזה בכל מקרה מעולה, בגלל כמה סיבות:
הכתיבה מעולה ומשעשעת, רואים שקולפר יודע לכתוב.
הדמות של ארטמיס בסופו של דבר לא עד כדי כך מושלמת, היא עושה טעויות, היא יהירה, והיא עם אגו נפוח במקצת, זה מה שהופך דמות לאנושית, וטוב מאוד שקולפר לא הפך את ארטמיס למושלם, אחרת הספר היה משעמם.
ובסופו של דבר, הסיבה הסופית לכך שזה ספר מעולה- ההשוואה בין היותו של ארטמיס גאון, לבין היותו מטורף, זה פשוט מדהים לראות את הגבול הדק בין השניים, מדהים לראות עד כמה ארטמיס יכול להיראות מטורף מצד אחד, וגאון מצד שני.

ועל זה, מגיעות לספר הזה כל כך הרבה ביקורות חיוביות.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

ביקורת שנייה להיום! (לפעמים יש לי את הקטע הזה של לא לכתוב ביקורות חודש ואז שמונים אלף ביום. מה לעשות, זו הקריסטל שקיבלתם ואין אחרת)
אוקיי.

יום אחד, ילדה תמימה בת תשע הייתה בספריה. מכיוון שהיא לא יכלה לקרוא חלק מהספרים כי "הם לא לגילך" (תתגבר על זה אבא אני בת שבע עשרה) היא בחרה בספר שנראה חמוד ותמים, סתם כריכה חומה פשוטה (לא שעדיף את החדשות. איכככ). אביה אישר, (ואז היו עוד שמונים שנה שבהן הם חיפשו ספרים) ולבסוף הם יצאו מהספריה. (זה מרגיש מוזר לדבר על עצמי בגוף שלישי אז אני אפסיק) התיישבתי לקרוא אותו ראשון, (ואת כל הספרים הבאים בסדרה שהשגתי אחר כך לא קראתי בסדר הנכון אבל זה סיפור לפעם אחרת) כי התקציר נשמע מעניין. במקום חפירות אינסופיות פשוט נשים אותו פה:

"אל תזוז, בן - אנוש. אתה לא יודע עם מי יש לך עסק". הוא פושע מתוחכם ומבריק, הוא גאון מחשבים, יש לו שומר ראש פרטי ומשרד גדוש בהמצאות טכנולוגיות.(הכל נכון) והוא רק בן 12. קוראים לו ארטמיס פאול, ויש לו משימה (יותר כמו תאוות בצע אבל בספרים הבאים זה נעלם לאט לאט) - לפענח את ספר החוקים והכללים של הפיות, ולהשיג באמצעותו את אוצרות הזהב (אוצרות זהב) הנסתרים שלהן. אבל הפיות שבהן ארטמיס נתקל הן לא הפיות הטובות מהאגדות: הן חמושות, הן מסוכנות והן מתוחכמות לא פחות ממנו. וכשארטמיס חוטף את הלפרקינות (לפריקונית) הולי שורט ודורש תמורתה כופר, הן מפסיקות לשחק לפי הכללים... (וחוטפות בחילה רצינית בגלל זה) ארטמיס פאול הוא סיפור אגדה מעודכן, שנון, מקורי ומלא הומור, שהפך לרב מכר עולמי מיד עם צאתו לאור.(אפשר להפסיק לדחוף את הדברים האלה? לפי כל תקציר שקיים בעולם, כל ספר היה "רב מכר מייד עם צאתו לאור) הוא גם זכה בשני פרסים יוקרתיים לספרי ילדים. הסופר האירי, איאן קולפר, יצר עולם מורכב ומופלא שבו פיות, טרולים ויצורים מיתולוגיים אחרים מסתובבים על פני האדמה כשהם מצידים במכשור סופר - טכנולוגי, גולשים באינטרנט ומנהלים מערכת יחסים מפתיעה עם בני האדם. ספר חובה לכל אוהבי הפנטזיה!(רק לכל אוהבי הפנזיה? דבר ראשון, זה מד"ב, דבר שני, ספר חובה לכל צורת חיים שחיה ביקום הזה! אפילו אם אתה חיידק מיקרוסקופי!)

א נ ש י ם
אנא, במטותא, הבטיחו לי שכשמייד שייגמר הסגר הזה, אתם טסים לחנות הספרים הקרובה וקונים את הספר. (אבל לא עם הכריכה החדשה) זה הספר כמעט הכי מושלם שיצרה האנושות אי פעם, אבל כלום לא מתחרה בילדי דם ועצם. קודם כל, מקורי as f*ck דבר שני, כתיבה מעולה, דבר שלישי דמויות מושלמות (אבל לא צדקניות מעצבנות כאלה) ואני יכולה להמשיך לנצח, אבל אז תמשיכו לקרוא את זה גם כשייגמר הסגר, אבל הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות כשהוא נגמר זה לקנות את הספר הזה.


כבר אמרתי שאתם צריכים לקנות את הספר הזה?
בייייייייייייייייייייייייייייייי

לפני 5 שנים•
★★★★★
•Kristal hatcher
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

כשקראתי את התקציר הספר לא היה נשמע לי כל כך טוב. הדמות של ארטמיס נשמעה לי דמות קצת ילדותית. מאין איזה גיבור על מחוברת קומיקס. אבל אחרי שקראתי, הבנתי שטעיתי בגדול....

נתחיל מזה שהספר ממש טוב.
הרגשתי כאילו אני נשאב לעולם של ארטמיס.
הספר סוחף, מקורי, מסקרן, אבל עדיין היו קטעים לא כל כך מעניינים, והתיאורים בהם היו דלים ולא כל כך מובנים. זה קצת הפריע לי והוריד מעט מרמת הספר. מה שעוד גרם לי לתת לספר ארבע כוכבים, זה הקצב המהיר של העלילה. אני לא כל כך אהבתי את הרעיון של הסופר לכתוב את הספר כמו סרט פעולה. לדעתי ספר צריך להיות ספר, וסרט צריך להיות סרט. אבל שמחתי שבספר השני אין עלילה כל כך מהירה. הסופר בהחלט התעלה על עצמו.
אבל חוץ מאותם מגרעות, הספר היה מצוין. כל פעם שהייתי צריך להפסיק לקרוא התבאסתי ורציתי להמשיך.

לגבי ארטמיס, הוא לא מה שחשבתי שהוא. הופתעתי לגלות שיש סוף סוף גיבור ספר שהוא תככן, ערמומי, גאון, מושחת, ובעל כוח רב. זה היה מעניין לקרוא על גיבור רע, כי לא כל יום מוצאים ספר שבו הגיבור הוא פושע מתוחכם, ועוד בן 12. לדעתי זה אחד הדברים שהופכים את הספר למיוחד.

אבל למרות זאת גם אהבתי את הטובים, וגם היה מעניין לקרוא עליהם, ועל ההתמודדות שלהם עם ארטמיס.

בקיצור, אואן קולפר בהחלט יצירתי. הספר היה מעולה. הספר מאוד מומלץ לאוהבי פנטזיה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•דיימון סאלבטור
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

הביקורת הזאת מחזירה אותי לחופש הגדול. ליתר דיוק, ליום הולדת שלי. בגלל ש 13 זה גיל המצוות, או מה שזה לא יהיה, קיבלתי יותר מתנות מהרגיל. כמובן שבין המתנות הסתתרו להם כרטיסי מתנה לסטימצקי וצומת ספרים. ^^
עוד באותו יום מצאתי את עצמי בחנות. הבטתי בעשרות הספרים והתמוגגתי (&__&) אבל איכשהו, בין כול הספרים שחלמתי עליהם כול כך הרבה זמן, העין שלי קלטה את 'ארטמיס פאול'.

מכירים את הספרים האלה שאין מצב שאתם לא מכירים? לדוגמה הארי פוטר, פרסי ג'קסון ורבי מכר אחרים. בשבילי ארטמיס פאול תמיד נחשב אחד מהם. רק שאותו לא יצא לי לקרוא כול השנים האלה. מה שידעתי- זה חייב להיות ספר טוב.
קולפר מכניס את הקורא לעולם מוכר, אני חייב להודות. אירלנד של ימינו, ובמקביל עולם הפיות ויצורים אגדיים אחרים.
אף אחד לא יכול להגיד שזה חדש לו, כול הסיפור הזה על פיות שובבות וטרולים רשעים ומופראים .
אבל מה שמיוחד בספר הזה, הוא שכאן, עולם הפנטזיה מתגלה מאוד.. אנושי. אולי מודרני יותר, אני לא בטוח.

ארטמיס הוא נער בן 12 שגר באירלנד. (הוא מאוד מעצבן, אבל חמוד, דרך אגב). אם הוא היה רוצה פאול היה יכול לשלוט בעולם ולהעביד את כול ראשי הממשלה. אבל לא אלה השאיפות שלו. ממש לא. ארטמיס רוצה זהב. פשוט כמשמעו. זה לא שחסר לו כסף בחיים, הוא גר באחוזה ענקית עם שני משרתים ועשרות כלים טכנולוגים מתקדמים. זה עניין משפחתי רגיש. אבדת הזהב, וגם בן משפחה. ארטמיס הפגוע נחוש להחזיר את הזהב למשפחה שלו, ומחליט לחקור את עם הפיות. שנודע בכמות הזהב הרבה שיש לו. מהצד הוא נראה כמו משוגע, אבל הוא בטוח ומחושב בכול צעד שהוא עושה.

ככה מתפתח קרב קשה בין ארטמיס לפיות- מאבק מלא אקשן, ומלא צחוק (ולא הרבה ספרים מצליחים להצחיק אותי). מאבק שלפעמים גם מרגש, מאבק שגורם לך לשחוק שיניים ולהשתוקק לדעת מה עומד לקרות ברגע הבא. וכמובן שיש גם את הצד הרגשי. הסיפור האישי של ארטמיס ריגש אותי מאוד. היו רגעים שפשוט רציתי לחבק אותו ולנחם אותו (ואז נתתי לעצמי סטירה והמשכתי לקרוא).
הסוף פשוט מושלם- לא יכולתי לבקש סוף מוצלח יותר מזה.

לסיכום, מתאים לכול הגילאים, ~ חמש כוכבים ובגדול ~ ✩✩✩✩✩

הלכתי לשדוד איזה פיה ;) להתראות, פול קפה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•POLLO
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

המליצו לי את הספר כגרסת הילד הרע של הארי פוטר.
אם תרצו הגישה האירית מול הגישה ה פוליטיקלי קורקט הבריטית.
אמנם ארטמיס הוא ילד רע אבל הוא בעצם ילד טוב של אמא. ומבחינתי פה מסתיים הדמיון בין הספרים.
הרעיון וגם התפתחות העלילה בספר הם טובים והספר קליל וקריא וכל זה נהדר אם לא אכפת לכם לבלוע גלולת קלישאה וילדותיות כל שני עמודים וכפית גיבורים יודעי כל שלי תמיד קשה לעכל.
אולי זה סימפטום של ספר ראשון בסדרה ויתכן ואתן עוד צאנס לסדרה אבל לי היה קשה בהתחלה להתעלם מהטעם הרע.
אני יודע שזה ספר לנוער אבל יש מספיק הוכחות שגם בספרות נוער אפשר לכוון טיפה יותר גבוה .

לפני 14 שנים•
★★★★★
•cujo
דירוג
4.0
לפני 14 שנים

“הוא ספר מצויין אבל יש הרגשה שהוא בכוונה כתב לגיל 12. היה לספר פוטנציאל להיות הרבה יותר עמוק. אולי”

39/87
ביקורות על ארטמיס פאול
הבאה
פיטרוזיליה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 15 שנים

“פשוט תותח בחיים לא תחשבו על מה שהולך לקרות... ארטמיס גאון והפיות ממש מגניבות בחיים לא הייתי חושבת ע”