ביקורת ספרותית על אלמוות מאת מילן קונדרה
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 11 ביוני, 2011
ע"י האח הגדול


אם הייתי צריך לחשוב על צורה גאומטרית שמתארת את העלילה של הספר , הייתי בוחר בחוט שהסתבך על גבי עצמו לפלונטר בלתי פתיר. או, כמו שכתוב בתאור הספר : " העלילה נפתחת ונחתמת במחוות יד של אשה על שפת בריכה.". בידיו המיומנות, מצליח הסופר לפתל את העלילה על פני רצף המרחב והזמן, מבלי לאבד טיפה.

הספר מעניין לפרקים ומייגע לפרקים (בעיקר בפרקים היותר פילוסופיים כל נושא האלמוות). אבל הסופר מצליח לצלוח את רגעי השפל, וכנראה שלעיתים גם הקורא. אני בכל אופן הצלחתי. לא בטוח שכל אחד.

במבט לאחור - נהניתי. ניכר שהסופר חש חיבה רבה לגיבורי ספרו, ומקבל אותם על כל חסרונותיהם הרבים. העלילה מעניינת ואנושית. אין דרמה גדולה , יש את "החיים".

וקצת מחשבה בצד: הספר מספק גם זווית הצצה לתרבות האירופאית (העירונית) המתנוונת (והשוקעת לדעתי). אנשים חיים להם חיים חסרי מטרה מעשית, עם זוגיות ומשפחתיות מתפוררים, ומחפשים למלא את חייהם בתוכן כל שהוא. אפילו הכסף מגיע מאין-שהוא. אני מאוד מקווה שארצנו הקטנטונת לא מכוונת את עצמה באותו מסלול.

6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זרש קרש (לפני 8 שנים)
אני התאהבתי כמובן באבנאריוס האנרכיסט, בשמיטת המצע שעליו מנמנמת התרבות, המשולה ל"חמור מדופלם". לגברת דמוקרסי של מאיר אריאל.

אחד הגדולים בעיני. מראה מרתקת ורבת פנים.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ