ביקורת ספרותית על ציידת הטרוריסטים מאת אנונימוס
ספר טוב

---

הספר מתחלק לשני חלקים:
חלק ראשון- סיפור ילדותה של הסופרת בעירק, החוויה הטראומתית של רצח אביה ע"י המשטר משום שנחשד בריגול, הבריחה עם משפחתה לארץ ישראל, קשיי הקליטה בישראל ועוד.
החלק הזה הוא יותר סיפורי והוא מעניין מאוד בפני עצמו.
החלק השני- מתחיל כמה זמן לאחר שהיא עוברת עם משפחתה לארה"ב, כאשר היא מתחילה לעבוד במכון שחוקר אירגוני טרור.
החלק הזה הוא יותר עיוני, ולדעתי גם מעניין אבל די חופר ויש בו מלא פרטים יבשים. היא מספרת לנו על עבודתה, שמתרכזת בנסיון לחשוף את השימוש המחליא והציני, אם כי הלא מפתיע, שעושים ארגוני הטרור במוסדות צדקה ככיסוי לפעילותם.
הספר מעניין מאוד לפרקים, אך לעיתים גם קצת משעמם והיה לי קשה להמשיך לקרוא.
הספר מלא בשמות של טרוריסטים ואירגוני טרור ערבים, הדומים להחריד אחד לשני עד שאתה כבר לא זוכר מי זה מי.
בנוסף הכיתוב על הכריכה מטעה! אל תצפו להסתננות מלאה לתוך האירגונים. היא לא מסתננת לתוכם ממש אלא הולכת לכנסים שלהם במסווה כדי לחשוף אותם. אם היו כותבים את זה כך אז הייתי יודע למה לצפות ולא הייתי מתאכזב כלל.
לסיכומו של דבר- ספר טוב ומומלץ, אבל רק לכאלה שהנושא באמת ובתמים מעניין אותם.

» ביקורות נוספות של טולקין
» ביקורות נוספות על ציידת הטרוריסטים