ביקורת ספרותית על ציידת הטרוריסטים מאת אנונימוס

---

רותקתי מהרגע הראשון שהספר היה בידי וקראתי אותו בנשימה עצורה.
אין ספק כי מדובר באשה מוכשרת, אמיצה ומודל לחיקוי.
ספור החיים המיוחד -זה שאיפשר לה להגיע לאן שהגיעה אכן מועברים באופן נוקב ומעורר השראה.
מה שכן, היה לי קשה עם העובדה כי כיהודיה שחוותה טרגדיה אישית כל כך קשה בעירק, נאלצה לברוח מתחת לאפם של שלטונות הרדיפה, מצאה מקלט ורווחה במדינת ישראל- בחרה לעזוב אותה ולתרום את כל כולה במדינה אחרת, ידידותית ככל שתהיה.
את אותה שאפתנות, כשרון, אמביציה והקרבה הייתה צריכה לעשות דווקא כאן- במגרש הביתי, שלצערינו נלחם בטרור יום יום והוא המקום היחיד עלי אדמות שנותן בטחון לכל יהודי באשר הוא.
סטירת הלחי שהיתה מנת חלקה בסיכומו של עניין במהלך עבודתה מול הרשויות השונות בארה"ב אולי גרמו לאיזה פקיחת עיניים(כך אני מקווה) ולחזרה למקור.
כן, במדינה שלנו ישנן הרבה בעיות, אנו רחוקים מלהוות מודל מוסרי בכל תחום ועניין- אבל אין זו סיבה לעזוב הכל. זו סיבה להלחם על הצדק ולתרום ככל האפשר כדי להביא לשינוי!
אני תקווה כי העתקת מקום המגורים שלך הפעם, לאחר החשיפה, היתה לטובת המדינה שקלטה אותך בילדותך, וסלחת לה , כמו כל אחד אחר שחווה משברים- אך מעדיף להשקיע בתיקון הספינה ולא לנטוש.
אנשים כמוך- צריך כאן!

» ביקורות נוספות של רינת
» ביקורות נוספות על ציידת הטרוריסטים