ביקורת ספרותית על קפקא על החוף מאת הרוקי מורקמי

---

מורקמי קלאסי
אצל מורקמי ישנם אלמנטים החוזרים על עצמם:
אהבה למוזיקת ג'ז ולמוזיקה קלאסית - התייחסות פרטנית לתקליטים, ליצירות, לביצועים ולהרכבים מוזיקליים שונים המבצעים אותם.
הכנת אוכל - לרוב המדובר באוכל פשוט ובריא - ככה אוכלים ביפן - תיאור אופן הכנת האוכל גורם לחשוב שזה בעצם מאד פשוט ואז אני שואל את עצמי למה אני לא מכין את זה בעצמי.
כושר גופני - הגיבור תמיד נמצא בכושר גופני טוב - ריצות, כפיפות בטן וכדו'.
נשים בחיי הגיבור - בת זוג שנעלמת, קשר שעולה על שירטון, גירושין, קשר רומנטי מהעבר שלא נסגר כראוי - מולם ניצב קשר חדש שלא ברור כיצד יתפתח וכיצד יתמודד עם מטען העבר.
הגיבור - נער מתבגר הבורח לבית / מנותק מהוריו או גבר צעיר בגיל עשרים / שלושים - לרוב סטודנט או מועסק במשרה פשוטה יחסית. הדמות הראשית הנה אדם פשוט, מסתפק במועט, מינימליסטי כמעט אנונימי. על אף פשטותו של הגיבור ואולי בגללה, הוא מצליח למצוא יחסית בקלות בנות זוג אשר מערכת היחסים מולן הנה מורכבת.
הנקודות הנ"ל יוצרות מסגרת שאליה חוזרים בכל ספר של מורקמי - מסגרת זאת יוצרת קשר כלשהו בין כל הספרים של מורקמי וקושרת אותם אחד לשני.
מורקמי כותב בצורה לא סגורה - הן מבחינת המעבר הלוך חזור בין המציאות לחלום, לדימיון ולפנטזיה והן מבחינת סגירת הסיפור - הסוף הוא לא סוף קלאסי בבחינת והם חיים באושר ובעושר עד היום. לרוב, ספריו של מורקמי מסתיימים בפתאומיות כאשר הרבה שאלות נשארות פתוחות.
יצא לי סוג של ביקורת על מורקמי ולא על קפקא על החוף, אך מי שאוהב את מורקמי, יקרא גם את הספר הזה בשקיקה, ומי שלא ? כנראה שלא יאהב גם ספרים אחרים של מורקמי.

» ביקורות נוספות של ציפור שחורה
» ביקורות נוספות על קפקא על החוף