קראתי במהלך חיי מאות ספרים אך רק ספרים בודדים נשארים חקוקקים לעד וצלה של הרוח הוא אחד מהם.. הוא עמד במדף זמן רב כאילו היה בבית הקברות לספרים וחיכה שידפדפו בו וכשהגעתי אליו מצאתי ספר מטלטל ומלא מיסתורין שלא עוזב אותך עד העמוד האחרון.. כשהגעתי לסוף הספר, שמחה וקנאה התערבבו להם זה בזה, שמחה על שזכיתי לקרוא ספר זה וקינאה בכישרון המופלא של הסופר ובעיקר באלה שעדיין לא זכו לקרוא אותו..







![הידיד הקטן [מהדורת זמורה-ביתן - 2005]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers4/44496.jpg)