ביקורת ספרותית על צלה של הרוח - בית הקברות לספרים נשכחים #1 מאת קרלוס רואיס סאפון
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 ביולי, 2010
ע"י נוני


הייתי לסוף שבוע באמסטרדם. קיבלתי את הספר לקריאה מידידה. שכרתי לי זוג אופניים והתחלתי לדווש ברחובות אמסטרדם. הגעתי לקרן רחוב, על שפת הנהר , התיישבתי על ספסל ופתחתי את הספר לקרוא. השעה היתה 11 לפנה"צ. לקח לי 80 עמודים להיכנס לספר ויותר לא יכולתי לעזבו כשהרמתי את עיני מהספר השעה כבר היתה 21.00 והייתי כבר לקראת סופו. כתוב ביד אומן,מתאר את ספרד הפרנקיסטית ועד ימינו מבעד לעיני ילד מתבגר עם המון הומור וחן. צריך להתרגל לספר, אני לא יכולתי לעזבו ומבלי להגזים, אחד הספרים היפים שקראתי מעודי. צחקתי מכל הלב להומור בו, הוא מתאר את ברצלונה כמות שהיא עם התקופה , שאתה חושב שאתה שם.
ספר נפלא וסופר נפלא.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ג'יהאן (לפני 15 שנים ו-1 חודשים)
צלה של הרוח ~~~~~~~~~ אחד הספרים היפים ביותר שקראתי מימיי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ