אור בין האוקיינוסיםמ.ל. סטדמן4תארו לעצמכם זוג צעיר נשוי החי ועובד על אי מבודד כמפעילי מגדלור מנסה נואשות להביא ילד לעולם. לאחר ההפלה השלישית מגיעה לאי סירה ובה אדם מת ותינוקת חיה. הדילמה של בני הזוג האם לדווח על המקרה או לשמור על התינוקת לעצמם. בלחץ האישה מחליט הזוג להשאיר את התינוקת. להחלטתם תהיה השלכות על חייהם וחיי אחרים במיוחד לאחר שיגלו מי האמא והאבא האמיתיים של התינוקת. נשמע מעניין. אז בבקשה תתחילו לקרוא.
ימים יגידוג'פרי ארצ'ר5קראתי את הספר וממש נהניתי. התפלאתי לקרוא את הביקורות הצוננות שכתבו הקוראים. מאוד אהבתי את הדרך המיוחדת של ארצר לספר סיפור מנקודת מבט של מספר גיבורים כאשר כל גיבור מוסיף פרטים ונקודת מבט משלו.
כפירי אריותאירוין (אירווין) שו (שאו)7כפירי אריות מאת ארווין שו. הסיפור מתמקד ב- 3 גיבורים. יהודי, אמריקאי וגרמני שנלחמים במלחמת העולם השניה. העובדה שהספר נכתב בשנת 1949 כשלעצמה גורמת למחשבה באשר לפרספקטיבה של הסופר. דמותו של נח אקרמן נגעה לליבי. דמותו הוצגה כחלשה ורדופה. בתחילת הספר נח לא מצליח אפילו להביא את אביו למנוחת עולם ראויה (הקברן מסרב לשרוף את הגופה בשל מוצאו היהודי). בהמשך, הוא מושפל ומגורש מבית המלון בשל יהדותו. ככל שהעלילה מתקדמת גדלה דמותו של נח והוא מתגלה כאדם טוב, עקשן המגלה תושיה ולמרות ממדיו הצנומים הוא מתגלה כחייל מעולה. החיפוש אחר ספר מצהיב מהדורת 84 בחנויות יד שנייה מהווה חוויה בפני עצמה.
העדינותדויד פואנקינוס1את הספר רכשתי בעקבות המלצה ולא הצטערתי. סיפור אהבה, על בחורה צרפתיה, אשר מאבדת את אהובה בפתאומיות. החלל שנפער בליבה עצום והיא אינה מצליחה להתאושש. כשהיא מתאהבת, בשנית, בחירתה מפתיעה את הסובבים ואת הקורא.
זיכרונות אחרי מותייאיר לפיד3קצת מוזר לקרוא ספר שנכתב בגוף ראשון כאשר הקורא יודע שהמחבר הינו בנו. אולם, מהר מתרגלים לכך וזורמים עם הספר. יש בספר המון אהבה עצמית וראיית עולם מאוד ייחודית. ניכר כי נעשה תחקיר מאוד מעמיק בטרם יצא הספר לאור וישנם פרטים שעד עכשיו איני מצליח להבין כיצד הובאו לידיעתו של יאיר לפיד. עדיין מדובר בספר ששווה את המאמץ.
צהרי יום א' בפארק עירוניאריה סתיו1ספר מרגש. העלילה זורמת. אחד מהספרים העוסקים בנושא השואה הטובים שקראתי. ממליץ בחום.
והיום איננו כלהצ'ינגיס אייטמטוב3ספר טוב. נגע לליבי במיוחד סיפורו של "אבוטאליפ קוטייבייב" שהוא גיבור משני בספר, אבל בעיני גיבור ראשי. היכולת של השלטון להטיל אשמת שווא על האדם תוך שלילת כל זכויות הפרט ממנו מקוממת. העובדה שהשלטון אינו מוכן לקבל חיילים שחזרו משבי האוייב, אלא אם כן התאבדו, מעמידה את כל המוסכמות שלנו בישראל של היום בפרופורציות אחרות לחלוטין.
הנאום הסודיטום רוב סמית0ספר מעולה. נהניתי מכל רגע הסוף הספר נקרא ברצף למעט הסוף שלדעתי קצת לא עומד בציפיות.
גיבורים פשוטיםסקוט טורו2את הספר סיימתי בימים אלה. סיפור יפה ומרגש. סיפור על גבר שלאחר מות אביו נחשף להיסטוריה הפרטית של אביו ואמו. בשעה שהסודות נחשפים צולל הקורא אל תקופה שלאחר הפלישה לנורמנדי כאשר כוחות בעלות הברית כובשות את אירופה. אביו מתגלה כדמות מוסרית שהואשמה בפשע חמור מאוד. לאורך כל הסיפור הקורא משער שהסוד הגדול שנגלה היא בקשר לאב אבל בסופו של דבר הסוד לגבי האם הוא המפתיע מכל. שווה קריאה בהחלט, סקוט טורו עשה עבודת תחקיר מופלאה בשלבו אירועים ופרטים היסטוריים, מרתקים, למכביר.
טעויות הפיכותסקוט טורו0ההגדרה, המופיעה בתחילת הסיפור, למושג המשפטי "טעות הפיכה" היא: "טעות משפטית שעשה בית משפט מחוזי, שהינה כה חמורה עד שבית משפט לערעורים הדן בסוגיה נאלץ לבטל את הפסיקה שנתקבלה. בעקבות החלטה זו, מחויב בית-המשפט המחוזי לפתוח את התיק לדיון מחודש או לשנות את פסיקתו בהתאם." הסיפור נפרש על פני כעשור, מרגע הרצח וכליאתו של הנאשם - שבו הוא נידון למוות, ועד לבקשתו למשפט חוזר, שבו הוא טוען לחפותו. בסיפור נפגשות ארבע דמויות המעורבות בפרשה והנחלקות ל"שתי נבחרות": עוזרת התובע המחוזי ושוטר שהיו בתפקידם בעת אירוע הרצח, ומולם - עורך דין שמונה ע"י בית-המשפט להגנתו של הנאשם, ו...השופטת שגזרה את דינו של הנאשם, כאשר זה הובא בפניה, לאחר הרצח. סגנון הסיפור הוא מותח, מעניין ויפה כאשר הווה ועבר שזורים בו לצורך הקטע הסיפורי-המשפטי, ואילו הרומנים המובאים בפנינו, עם אופיין של הדמויות ורגישותן ואולי עם חלק מהאהבות שלא תוכלנה להתממש - הינם מן ההווה, "מהעבודה בשטח". בסיפור גם מוצגת בפנינו השאלה המוכרת: "עד כמה ניתן 'למתוח את החבל' ולא להודות - לאור ראיות חדשות - שייתכן וטעינו בעבר, כאשר מולנו עומד אדם שגזר דין מוות מרחף מעליו, וייתכן שבאפשרותנו להצילו מחבל התלייה..." את חוות דעתי הייתי מסכם במילים אלו: אם אתם בקטע של בית המשפט והתנצחויות משפטיות, התפתלויות ודקויות המילה עושים לכם את זה - הספר הזה יגרום לכם נחת. במידה והנ"ל הם לא "כוס התה" שלכם - תיהנו פחות. אני נהניתי.