ביקורת ספרותית על ההרצאה האחרונה מאת רנדי פאוש
ספר מעולה

---

לא רבים הם האנשים שיודעים מה הם רוצים מעצמם בחייהם ועוד פחות ופחות הם האנשים שיודעים מה הם רוצים לפני מותם. רנדי הוא מרצה וככזה הוא רוצה לסיים את חייו. הוא מתבקש להכין הרצאה שנקראת ההרצאה האחרונה אך לאו דווקא על מחלתו הקשה. הוא בוחר לדבר דווקא על חייו כצוואה לילדיו קודם כל ואחר כך כדרך חיים אפשרית לאחרים. מעין סמן, נקודת שאיפה. הוא מבין שילדיו הקטנים יזכרו יותר את מה שכתב או את צילום ההרצאה מאשר את היותו איתם בימי ילדותם והוא מכוון את ההרצאה אליהם. מעין שיחת אב (שכבר לא יהיה) לילדיו המתבגרים בעתיד.
מה שהכי תפס אותי זה שלפני מותו כשהמחלה כבר ללא מרפא ונשארו לו חודשים ספורים לחיות הוא מדבר על החיים שהיו ולא על המוות או על המחלה.
רק אדם שניצל את חייו במלוא המשמעות יכול ללכת מהעולם הזה ללא חרטות וללא הרגשת פספוס.ישנה הרגשת געגוע אבל זה קורה גם בגיל תשעים. אין ספק... גורם לך לחשוב!

» ביקורות נוספות של יניב
» ביקורות נוספות על ההרצאה האחרונה