ספר מדע בדיוני, השני בסידרה שהוא לא בדיוק המשך לילד מלחמה המוצלח, גם לא בדיוק לא המשך שלו.
חלק מהקוראים מדע בדיוני מצפים למצוא בספרים אלה המצאות מרתקות שאינן קיימות במציאות: מיני כלי נשק מופלאים, מכשירי סריקה משוכללים, התקנים שהופכים בני אדם ליצורים עליונים, חייזרים משונים וכדומה. את כל אלה לא תמצאו בספר הזה. הסופרת כותבת בעיקר על אנשים ובאופן מיוחד - על משפחה. זה נשמע נושא נדוש עד משעמם ולעוס מכל הכיוונים, אבל בספר הזה המושג "משפחה" ומה שמייחסים לו נבדק ונהפך על פיו.
מה זה משפחה לפי לוואצ'י? לא רק ביולוגיה. בעיקר רגש. אהבה ללא תנאי. אמון (מוגבל, מוגבל,) נכונות להקריב את עצמך עבור מי שהוא בן משפחה. למשפחה לאו דווקא נולדים: לעתים מאמצים (פורמאלית או בלתי פורמאלית). ומשפחה מוציאה ממך את הטוב ביותר - והרע ביותר שלך. כל אלה מוכרים לכל אדם, ולאו דווקא כמדע בדיוני.
בניגוד לילד מלחמה שהיה ספרה הראשון, בספר זה יש פחות התרחשויות, והוא פחות מותח. אבל הוא יותר בשל מבחינת הכתיבה, ומאפשר הבנה טובה יותר של העולם שלה. מצד שני חלק מתפישת עולמה תמוה. ההורים בספר הזה מתייחסים לבנם בן ה - 19 כמו שאנחנו מתייחסים לבן 5. זה לא פוגם בספר, אבל הופך אותו ליותר בדיוני.
הספר טוב, מעניין וקריא, ויכולים להנות ממנו לא רק אוהבי הספרות הבדיונית, אבל כנראה רק אלה יסכימו להראות בציבור עם ספר שכריכתו כה צעקנית ומכוערת.
















