האחים אשכנזי עוסק בעיקר בעלייתה, עלייתה ועלייתה של לודז', היום העיר השלישית בגודלה בפולין, אחת שהתפתחותה היתה נתונה בעיקר ליזמותם, מרצם, אונם והונם של היהודים. העליה הגדולה בכוחה התעשייתי של לודז' היה תחת השלטון הרוסי במאה ה-19 ואת שיאה של העיר וגם נפילתה אנחנו חווים דרך הסיפור של האחים אשכנזי.
העיר לודז' היתה מרכז תעשייתי גדול של טקסטיל הודות לתחרות בין שני מפעלים, אחד של יהודי ואחד של נוצרי. את סיפור התחרות אנחנו למדים דרך התאומים שמחה-מאיר ויעקב-בונם, בניו של סוכן כללי יהודי, מעשירי לודז'. אבל התאומים הללו אינם תאומים זהים והם שונים ביותר ממובן אחד. שמחה-מאיר הוא הצנום, הנמוך, אך העילוי מבין שניהם. הוא יצא ראשון מרחם אמו. אחריו יצא יעקב-בונם, השמח, היפה, המרשים, אך כזה שאינו למדן ואינו נוהה אחר יראת שמים ולימוד. הוא היה הילד האהוב על כולם, כולם נהו אחריו ורק אחיו הבכור ידע לעמוד מהצד ועינו צרה באהבה לה זוכה אחיו האהוב, אך לא אהוב עליו.
בטרם אמשיך בסקירה חובה לומר מספר דברים:
• ספרו האחר של זינגר, בית קרנובסקי, הדוק וטוב מהספר הנוכחי
• זינגר מרבה לחזור על עצמו לעייפה ולכן הספר עב כרס מהנחוץ
אפשר להמשיך.
כעילוי, ירא שמים, חד לשון ובכור, מעל לכל, שמחה-מאיר (מאכס, ברבות הימים) זוכה לשידוך ראשון, דווקא להנשא לדינה היפה, האוהבת מצידה את יעקב-בונם (יאקוב, ברבות הימים). אבל מי שואל נשים ושידוך זה שידוך, בימי פולין העליזים. אהבה גדולה אין בין מאכס לדינה, שני ילדים כן וגם מצדם אין נחת.
שני האחים גדלים בריחוק אחד מהשני. מאכס בוחר בדרך מחושבת וקרה כיצד להגיע לגדולה. הוא בוחר לסייע בכסף הנדוניה שקיבל כשהוא משקיע אותו בסידור תואר ברון להיינץ הונצה, מגדולה התעשיינים הנוצרים של לודז'. התואר נחוץ מאוד בחברה מעמדית, חברה שגם כסף לא תמיד יענה בה את הכל. בניו של אותו הונצה שמחים מאוד לקבל תואר הברון משום שזה עובר בירושה. בתמורה, מאכס מתחיל לנהל את עסקיו של הונצה משום שבניו בוחרים לבלות באיטליה וגרמניה מאשר לנהל מפעל. מאכס נותן להם כסף ככל שהם מבקשים ומחתים אותם על שטרי חוב ומניות כך שחלקו במפעל הולך וגדל. מנגד, אחיו יאקוב נכנס לעסקיו של פלידרבוים, התעשיין היהודי, דרך נישואין לבתו.
למרות שלכאורה יש יריבות מרת נפש בין האחים, התחושה העולה מהספר היא בעיקר גדילתו העסקית של מאכס. במקביל, אנו למדים על דמויות אחרות כמו ניסן, בנו של מלמד תורה, אצלו למד גם מאכס, ושניהם באותו גיל. ניסן חובר לטוביה לא-הפקר-הוא העולם, המסית את העובדים למרכסיזם וסוציאליזם, להתקוממות נגד המנצלים ונגד המעמדות עליונים והבורגנות באשר הם. שניהם נואמים, כותבים, מסיתים ופועלים לטובת הכלל. פועלם, יחד עם פועלם של רבים אחרים, מביא לפרוץ המהפכה ברוסיה, לעלייתו של לנין ולפגיעה אנושה בעושרו של מאכס בפרט ולעשייה הפולנית וזו בלודז' בכלל. אבל אז נכנסת לה גם מלחמת העולם הראשונה, הפגיעה בתעשייה אנושה ועם ובלי קשר נפגעים גם יהודים רבים.
הסוף טרגי הן לאחד האחים והן לעשייה המרובה שנעשתה בלודז'.
אין ספק שזינגר רקח כאן סיפור אפי רחב יריעה. הוא יודע לעשות זאת והוא אמון על המלאכה. דמויות רבות נכנסות ויוצאות וידי כל אחת מהן מעורבת רבות בסיפור הכללי ובסיפור האישי. הספר קל לקריאה, מרתק למרות שפה ושם יד עורך נוקשה היתה עושה טוב יותר לספר. כנראה שב-1937 נהגו אחרת, בעיקר עם כתביו של י. י. זינגר. בכל מקרה, ספר מתגמל.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
