בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 18 בינואר, 2011
ע"י מורי
ע"י מורי
אורוול תיאר את חוויותיו כעני רוב הזמן וכעובד בתחתית החבית האנושית רוב הזמן בהיותו צעיר בשנות השלושים של המאה הקודמת.
תחילת המעשה בפאריס, עיר בה רבים העניים, המתקיימים על פראנקים בודדים ביום. אורוול מתאר בלשון מעשית את החיים בשולי החברה, את הלכלוך, הבגדים המזוהמים, הפשפשים והמזון הגרוע. בהוצאת כנרת תיארו את הספר כבא בחשבון עם החברה המודרנית. הספר רחוק מכך. כל כולו תיאור משעשע בתחילה ומייגע מהאמצע לסוף ואין בו שמץ של ראיה אחרת, חיים אחרים ואף לא מרה שחורה של ממש. אורוול מתאר תקופה מסויימת בחייו וזהו. 149 עמודים של תיאורים על לחם, מרגרינה ותה הם כמות מוגזמת אפילו לספר צנום.
אני ממליץ להמנע מספר זה שהוא יותר יומן (ללא תאריכים, רק ציון הערים פאריס ולונדון) מאשר ספרות. אפילו השם אורוול לא ממש מצדיק קריאת ספר זה. להתרחק ככל הניתן.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
אני דווקא מאוד אהבתי את הספר וחושבת שהוא נובר בחלקים הפחות נעימים של הערים הללו בצורה מוצלחת במיוחד בשל העובדה שארוול בכבודו ובעצמו
חווה את זה.
כך שלדעתי שהספר מתאר נאמנה את העוני. זה לא שהסופר תיאר נושא שהוא מעולם לא חווה, הוא ידע בדיוק מה לרשום ומתי. זו לפחות דעתי. |
|
|
דובה
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
בדיוק התחלתי אותו, בוודאי אסיים אותו במהירות לפי עוביו
אני לא רואה את גודל האסון. לא לקחתי את הספר בגלל הסופר ולא כדי לקבל עלילה מאתגרת. ידעתי שמדובר בספר על עוני ומנקודת מבט של הסופר, וזה מה שאני מקבלת נכון לעכשיו.
אם אכן לא הצליח הסופר להוציא את הספר עד שצינזר את הקללות- אני מניחה שמעשים כמו מכירת ת 20 לזנות וכליאתה במרתף והרגלי השתייה של הפריזאים נתפסים איכשהו כמשהו קביל, לפחות בימים ההם ברחובות האלו. עוד לא התיאשתי. |
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
