הסיפור הזה מסופר במידת אמיתות שהיא קשה לעיכול, אם כי ברור שמדובר בסיפורת, ברור כי הסיפור שאוב מתוך דמויות קיימות שחיות בימינו בהודו.
ילדים שמחבלים בשלמות גופם בכוונה כדי שיקבצו נדבות, משפחות שמוסרות את בנותיהם לזנות ועוד זוועות תוצרת הודו.
ה"יומן" שכותבת באטוק מגלה לעיננו עולם שהוא בדוי, אך מכיל אמת כואבת,
סיפור מרגש.












