ביקורת ספרותית על להתאהב בסנט מרטין מאת ג'ודית מקנוט
ספר לא משהו

---

על צידה הפנימי של כריכתו האחורית של הספר כתוב: "מספרי החוף המושלמים". עם חלקו הראשון של המשפט אני מסכימה עד מאוד. ג'ודי מקנוט כתבה ספר חביב, נעים לקריאה ברובו ובשאר החלקים מעיק ומעט משעמם.

היא לא יצרה גיבורים ולא הצליחה לתת להם ישות משל עצמם, אלא העלתה על הכתב את הדמיון הפרטי שלה לגבי גבר יפה מושך ושרמנטי - מה שיצר דמות שטוחה מאוד. בכל משך הקריאה לא יכולתי שלא להרגיש שהסופרת היא זו שמאוהבת - או חולמת להתאהב - בגבר שכזה, ולא קייט דונובן. ועכשיו תגידו לי אתם: מאיזה כיוון מיטשל זה שם של גבר סקסי?!?!

מה שבלט לעיניי לאורך כל הספר 'להתאהב בסנט מרטין'(כולל החלקים הרבים שדילגתי) זה שהוא כתוב כמו תיאור של סרט, לא כספר ספרותי. הספר כולל המון פלאשבקים של גיבורי העלילה שעובד טוב בסרטים, אך לא בכתיבתה שפשוט מצטטת שוב ושוב משפטים שנאמרו קודם ולא מחדשת בהם דבר.

לשבחה אני יכולה לומר שהעלילה בנויה טוב והתפניות בסיפור שיצרה לא לגמרי צפויות. הסוף מתקתק כמו שצפוי מרומן שכזה ובסה"כ לא נורא סבלתי :-).

» ביקורות נוספות של ריקשה
» ביקורות נוספות על להתאהב בסנט מרטין