ביקורת ספרותית על בית הפגישות מאת מרטין איימיס
בזבוז של זמן

---

יש ספרים שהעטיפה האחורית שלהם מבטיחה ,כזה הוא בית הפגישות ,סופר בריטי ידוע ומצליח עלילה מבטיחה ביקורות טבות ומה לא.
העניין שהפסר גרוע , כתוב בלשון גרועה -מעולם לא נרדמתי כ"כ הרבה בין עמוד לעמוד עד שהגעתי לתובנה שהספר רע פשוט לא מעניין.
2 אחים לב וגיבור הסיפור בגולאג בשנת ה-50 שבו יש מעמדות - 2 מעמדות עליונים של אורקים -פושעים המחולקים ל-2 כנופיות "חיות רעות" ו"בני כלבה"- מעמד עליון מתחתיהם יש מעמדות פשיסטים -פושעים פוליטית, חזירים,נחשים, ואוכלי קקה.

גיבור הסיפור פשיסט, גיבור מלחמה לשעבר (ומכר של גנרל זוקוב) מזהה את אחיו החורג(אמא זהה, לא אותו אב)ומאז הוא מנסה להגן על אחיו מהמעמדות ונראה שהאח משתייך למעמד הנמוך ביותר אוכלי קקה על ארבע (מצטער על הלשון הגסה.. כך זה מוגדר בסיפור), לב האינטלקטואל נישא לזויה יהודייה שעברה פרשיות אהבה רבות במוסקובה וברקע הקנאה של אחיו.
לאחר מותו של סטלין מוקם בית פגישות שבו לב ייפגוש את זויה.
הספר גם מסופר ע"י האח שהיום רואה את המציאות, הטבח בבי הספר בבסלאן ואירועים אחרים ממעמד של מליונר.
ועדיין אחרי כל זה ספר רע

» ביקורות נוספות של עופר
» ביקורות נוספות על בית הפגישות