ביקורת ספרותית על על הפיקחון מאת ז'וזה סאראמאגו
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום שני, 29 בנובמבר, 2010
ע"י רני


לא לא לא.

בניגוד לתיאוריה שכשהראשון גרוע השני טוב יותר (וכשהראשון טוב השני גרוע) - ספר ההמשך ל"על העיורון" עוד פחות טוב (או יותר גרוע?) מהראשון.

א. לא אמין, לא בוגר. ספר שהתוכן שלו שייך למחאה של תיכוניסטים שופעי מרץ. כמה שהפוליטיקאים מושחתים, זה לא נראה ככה.

ב. העלילה - מופרכת. איזה שלטון יבודד עיר בירה שלמה כי בחרו בה בפתקים לבנים? אבסורד. כלומר - בסיפורת - הכל יכול להיות. מצידי שיצביעו כולם בסקוץ' ירוק, אבל אם אתה כותב ספר שלם על האנושות, כתוב אותו על האנושות היום. מה הטעם לכתוב נבואות זעם שכאלה, כל כך מנותקות מהמציאות?
ועוד מילה על העלילה: הספר הזה יכול היה להיות קצר יותר בחצי - בקלי קלות. ושום דבר לא היה משתנה. לא חבל? על הדפים, העצים, הזמן... על הקוראים?

ג. הסוף. מבלי להכניס ספויילרים: אנחנו אנשים בוגרים. אנחנו מסוגלים להתמודד עם סופים טראגיים. אבל כאן אפילו לא ברור למה ואיך בדיוק. התחושה שהתעוררה אצלי עם סיום הספר היתה - הילד בנה ארמון לא כל כך יפה בחול, הילד בעט בו.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ