לא כל כך אהבתי את הספר, מלא בהתעסקות עצמית של וונגוט ובהעלאת זכרונות עבשים. הסיבה שכתבתי את הביקורת היא זו:
הספר מספר על רגע שבו הזמן חוזר עשר שנים לאחור וכל העולם נאלץ לחיות את עשר השנים האלו שוב.
בעותק שאני קראתי (וכנראה נקנה במכירה של סוגי ב') היה פגם יוצא דופן. בגלל איזה בעיה בהדפסה חלק ניכר מהספר חוזר על עצמו- אתה קורא איזה שני שליש ואז חוזר בערך שליש אחורה וצריך לקרוא את הכל שוב- בדיוק כמו המתואר בספר!!
יכול להיות שזה היה מכוון ופיספסתי אמירה צורנית יוצאת דופן?











