"האם זה בטוח" (עמוד 168).

גיבור ספר המתח המשובח "איש המרתון" מאת הסופר והתסריטאי האמריקני ויליאם גולדמן (הוצאת ספרי ארז, 1976) הוא טומס בבינגטון לוי (המכונה בב), צעיר יהודי החי בניו יורק ועומד לסיים דוקטורט בהיסטוריה. לוי הלך בדרכי אביו, שהיה מרצה להיסטוריה והתאבד לאחר שהסנטור מקארתי האשים אותו שהוא קומוניסט. רץ חובב, בב חלם להשתתף במרתון ואף נהג לכנות עצמו "טום לוי – איש המרתון" (עמוד 77), ומכאן שם הספר. גולדמן, שחיבר תסריטים כמו "קיד וקסידי" וכתב את הספר (והתסריט) "הנסיכה הקסומה" יודע לספר סיפור שלא ניתן להניח מהיד.

אחיו הגדול של בב, הנרי "דוק" לוי, שימש כמנהל בתעשיית הנפט ועובד בחו"ל, אך עד מהרה התברר כי הוא איש מבצעים בסוכנות הביון המרכזית (CIA). במסגרת תפקידו סייע "דוק" לכריסטיאן ז׳ל, רופא שיניים נאצי שכונה "המלאך הלבן" וסייע למנגלה בניהול "אגף־הניסויים במחנה־אושויץ" (עמוד 178).בתקופת שהותו במחנה הריכוז גנב ז׳ל יהלומים של יהודים שנרצחו שם וברח לאחר המלחמה לדרום אמריקה. את היהלומים הפקיד בשעתו בכספת בניו יורק והשתמש בבלדרים כדי להעביר יהלומים מהכספת בניו יורק לשימושו בדרום אמריקה. ז׳ל חמק לאורך כל השנים מציידי הנאצים ומהמוסד משום שתמיד מסר מידע על חבריו וסייע בכך ללכידתם. העברת היהלומים לז׳ל וקבלת מידע על פושעים נאצים היו תחומי אחריותו של "דוק".אך ז׳ל לא סמך על "דוק" והחליט להגיע אישית לניו יורק כדי לאסוף את כל היהלומים. שם בניו יורק דקר ז׳ל את "דוק" בסכין ופצע אותו פצעי מוות. גוסס, הצליח "דוק" להגיע לדירת אחיו ומת בזרועותיו.

גם ז׳ל וגם מפקדו של "דוק בסוכנות, פיטר ג׳ינווי, האמינו כי "דוק מסר לבב מידע חשוב בטרם מת. ואכן ז׳ל ואנשיו לכדו את בב ו"המלאך הלבן" חקר אותו בעינויים ושאל אותו את אותה שאלה כה זכורה מהסרט, "האם זה בטוח" (עמוד 168). החלק הזה, הזכור גם מהסרט המצוין עם דסטין הופמן שגילם את בב ולורנס אוליביה שגילם את ז׳ל, הוא מהטובים בסרט. כדי להימלט על בב לנצל את כל כישוריו כאיש מרתון. "ודאי שאתה נשרף, בפנים, אתה אמור להישרף בפנים – ולהמשיך לרוץ למרות הכל עד שתפרוץ את מחסום־הכאב" (עמוד 204), אמר לו קול פנימי.

לאחר שנמלט החל בב להתארגן להתמודדות עם ז׳ל הרשע וג׳ינווי המושחת. "אני יוצא לצוד חיות־טרף – הנח גם לי להיות חיה פראית" (עמוד 230), אמר לעצמו. בב "היה קלע־מומחה" (עמוד 154), שכן התאמן שנים באקדח שבאמצעותו התאבד אביו. "בתנועה מהירה פרק בב את הכדורים מתוך ׳תוף־האקדח׳. הוא היה מורגל בכך – בהתחשב בשעות הרבות שהקדיש לאימוני־ירייה, במשך שנים רצופות" (עמוד 106). המפגש עם ג׳ינווי ואנשיו היה קטלני. אחד מהרוצחים השכירים ביקש להכות את לוי אך "הירייה הראשונה של בב התיזה את אחת מעיניו החוצה" (עמוד 235). בזמן שהרוצח נפל מת לרצפה, "ג׳ינווי כבר נמצא בתנועה והאקדח בידו מוכן־כמעט אבל עדיין לא מכוון למטרה – וכיצד אתה קולע בנסיבות אלה; יורה בזרועה החמושה או מעדיף את הלב? אולי אתה קולע אל נשקו של היריב, כמו שראית בסרט ׳הריינג׳ הבודד׳ – או שאתה נועץ לו ישר במוח? במערבולת־היסוסים זו ירה בב ופגע – אבל רק באיזור הכרס; לא מספיק לבלום את ג׳ינווי. בב ירה בו שנית, איפוא, והפעם צנח ג׳ינווי ארצה ואקדחו החליק־התגלגל לרוחב החדר; אבל האיש לא היה מחוסל ובב תהה בליבו מה יש לעשות כדי לשתק אותו סופית – ושיגר אליו קליע שלישי" (עמוד 235). מאחר "שג׳ינווי לא מת עדיין; פצוע וחבול לפת בכל זאת בקרסולו של בב, שנתיים לאבד את שיווי משקלו ופתח באש לתוך גופו של ג׳ינווי" (עמוד 236). אולם אלו היו רק המתאבן. ההתמודדות עם ז׳ל השטני היא משחק אחר לגמרי.

איש המרתון יצא אל הדרך, התחיל את מסעו באופן תמים לחלוטין, גמע את הקילומטרים הראושונים בתור חוקר היסטורי, פילוסופי משהו, המשיך את ריצתו תוך הבנה כי הוא נחשק ע"י בחורה מסתורית, אחיו שמכונה דוק, הוא לא מה שהוא אלא סוכן מוסד רודף אחרי פושעים נאציים ונרדף על ידיהם.
את המסע הוא הוא ממשיך תוך כדי עינויים ויסורים נוראיים - אחרי שאחיו נרצח - מחטטים בשיניו - האם זה בטוח? שאלה שחוזרת וחוזרת ולא מרפה.
איש המרתון, מחלק את ריצתו וכוחותיו, על פי הקילומטרים אותם הוא רץ תוך כדי מרדף, תוך כדי תוכנית מילוט, תוך כדי נקמה במי שרצחו את אחיו.
בשפה ארכאית משהו המתאימה אי שם לשנות השבעים.
בהבזקים של זכרון מהומהם של הסרט איש המרתון בכיכובם של לורנס אוליבייה ודסטין הופמן.

ספר עם קצב של ריצת מרתון קצת קשה בעליות, קצת קשה בקילומטרים האחרונים אבל רץ את כל ה-42 + קילומטרים עד לנקודת הסיום!!

נהדר ומיוחד במינו

אמנם ספר מראשית-אמצע שנות השבעים ואחרי עיבוד מוצלח מאוד בקולנוע, שפה מעט ארכאית ופיתולים עלילתיים שיחסית למה שהולך היום בעולם - לא היו גורמים לפיל אפריקני להזיז אוזן - אבל בכ"ז ספר טוב. אחד מהראשונים -למיטב ידיעתי- שעירבב עובדות הסטוריות (פושעים נאציים אמיתיים המופיעים בשמותיהם האמיתיים, מסתתרים בדרום אמריקה) עם דמיון עשיר על גבול המופרך (סוכנים כפולים של 'המוסד' הישראלי מרוויחים יפה מעבודות בלדרות, אותן הם מבצעים עבור אותם פושעים) והפך את מחברו לאיש עשיר ומפורסם.

מסקנה מתבקשת : כולם זבלים ואין לסמוך אלא על עצמך.

ואגב גולדמן - הוא מתסריטאי הוליווד הגדולים ביותר, שתיים מעבודותיו זכו בפרסי אוסקר ואם חשקה נפשכם לגלות כמה האיש ורסטילי, אתם מוזמנים גם ל"נסיכה הקסומה", ל"כל אנשי הנשיא" ול"קיד וקאסידי"...

זכורה סצינת הפתיחה של הסרט ובו רופא שיניים במשך שתי דקות שואל מטופל "האם זה בטוח" ,תוך כדי טיפול מסיבי בשיני הלז (ללא הרדמה).

אדם המתכונן לרוץ מרתון נקלע שלא באשמתו לסיטואציה שתוצאתה הוזכרה לעיל - הגורמים לתסבוכת וכיצד הגיב בספר שלפניכם.

ספר מתח מרתק שהוסרט והיה לסרט מרתק בכיכובם של לורנס אוליבייה, דסטין הופמן ועוד...
הספר, פרי עטו של אחד מבכירי התסריטאים בהוליווד