ביקורת ספרותית על חיי לסריו איש טורמס - קורותיו ותלאותיו - קלאסיכיס # מאת אלמוני
ספר מעולה

---

בימי הביניים התחלקה החברה האירופאית לשלושה מעמדים. האצולה, הכמורה ופשוטי העם. הכנסיה פיתחה ספרות של עצמה, המספרת בעיקר על חיי קדושים. האצולה צרכה ספרות גיבורים שמצילים נסיכות ממפלצות ונלחמים במלחמות חשובות. כל הגיבורים הם אצילים טובי לב ויפים. פשוטי העם נשארו ברקע.
במאה ה-15 מופיע הספר הזה שהוא חלוץ הספרות הפיקרסקית, המספרת על טיפוסים מפוקפקים וערמומיים. ספרות המעמד השלישי.
לסריו הוא יתום ההופך משרתו של עיוור רע לב ונאלץ לפתח מיומנויות ערמומיות כדי ליהנות ממזונו ומיינו של העיוור, אך חוטף מכות נאמנות מאדונו. לאחר מכן הופך משרתו של כומר קמצן הנועל את הלחם בתיבה עם מנעול. לאחר מכן הוא משרתו של אציל תפרן ומובטל. יוצא שלסריו משרת את נציגי שלושת המעמדות. לסריו מספיק גם לשרת מוכר אגרות מחילה אפיפיוריות מזוייפות וגם להתחתן עם בחורה קצת מפוקפקת.
הסיפור מלא הומור ובינות להרפתקאות לסריו (אליעזר הקטן, אכן שם יפה!) ניכרת ביקורת חריפה על שלושת המעמדות.
בעקבות הצלחת הספר הופיע ספר דומה על פיקרו, גם הוא טיפוס ממולח, שנתן את שמו לסוגת הספרות הפיקרסקית. הסגנון קצת מזכיר את דקאמרון וסיפורי קנטרברי.
אהבתי את עיצוב הדמויות, אנושיות, לא גרוטסקיות מדי.
הנאה מובטחת...

» ביקורות נוספות של אליעזר
» ביקורות נוספות על חיי לסריו איש טורמס - קורותיו ותלאותיו - קלאסיכיס #