ביקורת ספרותית על מוות לסירוגין מאת ז'וזה סאראמאגו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 30 באוגוסט, 2010
ע"י 3G


קראתי את הספר לפני שנה וגם עכשיו כשאני נזכרת בו אני משועשעת. יש לי ראייה קצת משונה על החיים ועל המוות וכך גם לסאראמגו. הספר הראשון של סאראמגו שקראתי היה כל השמות ועד היום זה אחד האהובים עלי. גם כאן הוא הצליח לשחזר את אותה התאהבות ראשונית אצלי. כן, אני אוהבת את המשפטים שאין להם התחלה ואין להם סוף.אני נהנית מזה גם כשזה גורם לי לקרוא כל משפט פעמיים כי הקול שנתתי בראשי למילים היה שייך לדמות אחת בעוד שזאראמגו התכוון לדמות אחרת ועכשיו צריך לחזור אחרוה כמה מילים ולתקן את המעוות. גם זה מצחיק אותי. סאראמגו אומר לכל מבקריו "קשה לכם? אז תקראו בקול!".
הספר המורבידי הזה נושא את כל החן ההומור הציני והביקורת החברתית הנוקבת המשובחת של סאראמאגו.הכתיבה שלו כל כך אינטיליגנטית וההומור- בעיקר כשהוא שחור- מצחיק עד דמעות. פעם ישבתי בקולנוע בהקרנה של "החיים יפים". חצי אולם (ואני ביניהם)התפקע מצחוק. החצי השני צעק על החצי הראשון שזה סרט על השואה ומה כל כך מצחיק?!
גם כאן- הומור שחור הוא עדיין הומור וכנראה שאני מחובבי הז'אנר :)
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ